תוכן

קיב) ואמנם יסוד המלכות עצמה, הם מגופה עצמה כנזכר לעיל, ונמצא כי חותם תוך חותם, ר"ל דל"ת תוך דל"ת, ובין שניהם אינם כי אם חותם א' לבד, שהם יסוד ומלכות שני דלהון, והבן זה היטב. ושני הצירים, הם שני הארות, לבושי חג"ת דאימא ע"ד הנזכר, אחד ע"י הזעיר, וא' לוקחתם על ידי אימא, בעת הנסירה. ונודע כי חג"ת כלולים בנה"י דאימא, בסוד באר חפרוה שרים, כנזכר בפרשת בראשית בפסוק הניצנים נראו בארץ, כי צי"ר בגימטריא ש', שהם שלשה קוין חג"ת דאימא, שהם שלשה ידים. וזהו שדי שביסוד, היא שם של הציר, הנמשך מן היד העליונה. ושם אדנ"י שבעטרת יסוד, הוא המ"ן שבה הנזכר לעיל. א"כ הם ששה בחי': א', גוף היסוד ועטרה עצמה. ב', הדלתות אשר שניהם הם חותם אחד, ובדרך השאלה נקראים חותם בתוך חותם, וזהו ביסוד, ובעטרת. שלישית ב' צירים, ביסוד ובעטרה. ד', המ"ן עצמן כפולים, ביסוד ובעטרה חמישית, רוחא דשדי בגווה, ומעלה מ"ן, והם חמשה גבורות ממש, הנותן לה זעיר בסוד זיווג ממש, בביאה א', ונשארין בה כעין שאור אל העיסה ששה הם מ"ן חדשים, שהם מה שהיה מבררת מן המלכים, ומה שהוא מברר נקרא ג"כ מ"ן, כי הוא מברר חדשים דב"ן הנקראים מ"ה דב"ן. והיא מבררת גבורות דב"ן, הנקראים ב"ן דב"ן.