תוכן

פ) ובזה תבין כי שורש המוחין דז"א הם למעלה באו"א, ומשם מתחיל מציאותו, ועיין בדרוש הצלם, שאמרנו, כי צ' היא בחי' הדעת, והלמ"ד מ"ם הם בחי' חו"ב שבו ע"ש באורך. ואמנם סדר כניסתן: כי חכמה נתלבש בנצח דאימא, ובינה בהוד, ותרין עטרין שהם דעת אחד, ביסוד. ואחר כך נכנסו אלו הנה"י, ובתוכם ו' המוחין תוך ז"א, באופן זה הנזכר ג"כ, כי תחלה נכנס המוח של חכמה שבתוך הנצח דאימא ברישא דז"א, ואחר כך נכנס מוח הבינה שבתוך ההוד של אימא ברישא דז"א, ואחר כך נכנס הדעת שהם התרין עטרין שבתוך יסוד אימא ברישא דז"א. וז"ש באדרת האזינו דף רפ"ט, אתגליף האי חכמתא ואפיק וכו', ואתעביד חד מוחא וכו', וזהו כנגד חכמה דאבא, שנעשה חכמה בז"א. ואחר כך אמר אתגליף וכו', והוא סוד אחסנתיה דאימא, שהיא חכמה דאימא, ונעשים מוחא ברישא דז"א. ואחר כך נכנסו התרין עטרין. וז"ש נהירו דאתמשכא מיניה אילין תרין משיכין, אתגליפי כחד בעמקי דבירא. דכתיב בדעתו תהומות נבקעו. ועייל ברישא דז"א, ואתעביד מוחא אחרא.