תוכן

עו) ונחזור לענין בחי' אלו בקיצור, כי הנה נתבאר כי יש ג' מקומות: אחד בהיותו תוך או"א, באור פנימי ומקיף. ב', בנה"י דאבא ואימא, אחר שנתלבשו שם בפנימי ומקיף. שלישי, אחר שנתלבשו בזעיר אנפין בפנימי ומקיף. ואגב גררא, נבאר מאמר אחד באדרת נשא דף קל"ה, בענין אוירא דכיא ואשא דכיא, ועיין בביאור שביארנו היטב. דע, כי בוצינא דקרדוניתא, היא גבורה דא"א. ואוירא דכיא, חסד דאריך אנפין. ואלו השנים נתחברו יחד, כנז' באדרת האזינו ע"ש. והענין, כי האו"א הם שורש חו"ב, ובהם נגנזים חסד וגבורה דא"א, הנקראים אוירא דכיא ובוצינא דקרדוניתא כנזכר לעיל, ונתחברו יחד האוירא והבוצינא בהיותם גנוזים תוך או"א, והוציאו גולגלת של זעיר, הנעשית מתפארת דא"א, כי כמו שהתפארת הוא מכריע בין החו"ג דז"א, ומחיבור שניהם יצא, כן גולגלתא דז"א לא נעשית מהתפארת הזה, אלא בהתחברות חו"ג שעליו והבן זה. והנה נתבאר לעיל, כי תחלה היו בחינת המוחין דז"א תוך או"א, בסוד פנימי ומקיף, אשר כל זה נקרא מקיף דרישא דז"א, ואחר זה נכנסו בנה"י דאימא פנימי ומקיף, ואחר כך נכנסו תוך פנימיות ז"א עצמו, ואז נעשים לו גולגלתא ומוחין פנימיים. ונמצא, כי קודם שיתחיל בחי' גולגלתא אל זעיר עצמו, הקדים אליו בחינת המוחין המקיפים עליונים. והנה כמו שהחסדים והגבורות דא"א, נקרא אוירא דכיא ובוצינא דקרדוניתא, כן המוחין דחו"ב דז"א היוצאים מהם, נקראים כן, וכן הדעת דז"א שהוא הכרעת חו"ב נקרא כן, כי בחסד וגבורה דאריך אנפין מתרין כתפוי נמשכו. אלא שההפרש הוא, כי חו"ב שלו נקרא אוירא דכיא ואשא דכיא, אך תרין עטרין החסד נקרא אוירא סתם, והבן זה היטב.