תוכן

סז) ונבאר ענין המוחין דז"א מה עניינם, ונאמר, כי הנה נתבאר לעיל, ד' בחי' פנימיות, אשר בחי' אחד מהם, הם המוחין עצמן הפנימיים. ואמנם צריך לבאר ענין המוחין, כמה בחי' בפנימיות, וגם במקיפים, אשר כללות זה נקרא צלם כנודע. ותחלה נבאר מציאות כללות הענין המוחין הנזכר. בענין אצילות או"א נתבאר, כי הם מלבישים חו"ג דא"א, ומתרין פרקי הידים נעשו חכמת אבא וחכמת אימא, ומתרין פרקין אמצעים שהם הזרועות נעשה בינת אבא ובינת אימא, ומחצי ת"ת העליון דא"א, נעשה שאר תשלום גוף אחד דאו"א, נשארו תרין פרקין אחרונים דחו"ג דא"א, שהם תרין כתפין דיליה, אשר הם נמשכים אל ז"א. וכל זה נתבאר שם. ואמנם ודאי, כי גם אלו התרין הכתפין, נתלבשו תוך או"א במוחא דילהון, ומשם נמשכו ונתנו בזעיר. אך הענין הוא, כי ודאי שנמשך אל הזע"ר מוחין מצד כל אלו הבחי', כמו שיתבאר שם. משני הידים דא"א שנעשה חכמה וחכמה דאו"א, נמשכו תרין מוחין בז"א, ונעשה בו חו"ב שבו, ונקרא אחסנתיה דאבא ודאימא. ומתרין כתפין, נעשו ב' חצאי הדעת שבו הנק' חו"ג, ואלו נקרא תרין עטרין כמ"ש בעז"ה. אך החילוק יש בהם הוא זה, כי חו"ב שבו הנמשכים מתרין פרקין הידים דא"א, אינו רק הארה אחת הנמשכת מהם אל הז"א, ואינם הם עצמם. אמנם תרין כתפין, שהם סוד הדעת, הם עצמם התרין כתפיים, יוצאים ונמשכים בדעת דז"א, ולא הארה בלבד. אמנם אינם נמשכים, רק אחר שנתלבשו תחלה באו"א, ואחר התלבשותם, נתלבשו בדעת דז"א, על ידי התלבשותם באו"א. ואמנם אלו נמשכו, ע"י זיווג עליון, והוא, כי נודע שתרין פרקין עליונים דנצח הוד דעתיק יומין, הם נשמה, בתוך תרין פרקין עליונים בידים, שהם חו"ג דא"א, ותרין פרקין העליונים של חו"ג דא"א, נשמה במוחין דאו"א, בחכמה דחכמה דלהון כנזכר.