תוכן

סה) והנה ת"ת דא"א, נתהווה בז"א חכמה שבו ומהיסוד דא"א, נעשה בזעיר בינה שבו, ונעשו יסוד דא"א נשמה אליו. ולזו הבחי' של יסוד דא"א, בהתלבשה בבינה דז"א, נקרא מגדל פורח באויר. והענין, כי שורש היסוד ומקום אחיזתו, הוא באמצע ב' פרקין עלאין דנ"ה, והנה הם למעלה בחזה דאו"א, והיסוד ירד למטה בבינה דז"א, ואמנם לא ירד למטה באמצע תרין פרקין אמצעים אמנם אינו סמך עמהם, רק פורח באמצע באויר, לא למעלה ולא למטה, וז"ש התר נדרים פורחים באויר ואין להם על מי שיסמכו, כי אינו סומך, רק פורח באויר, מכחם הנמשך אליו עד שם. וגם נקרא אויר, (אות כחו) [אותו כח] הנמשך מהם, שאינו רק אויר והארה לבד, ואין ממש סמוכים עמו. אמנם היתר נדרים, היא בבחי' הבינה דז"א, כי גם הוא דוגמת היסוד דא"א, המלובש בתוכם, וגם היא פורחת באויר כמוהו, כנודע כי הבינה נקראת נדר, וגם היא נקראת מגדל הפורח באויר.