תוכן

ס) ובזה תבין למה אימא עלאה אתקריאת מדה, כי הלא היא המודדת ונותנת קצבה לז"א, כי בהתלבשות פרק ראשון שבה בתוך זעיר אנפין, ונעשה בו ספירה אחת שלימה, כי הרי אף על פי שקו ימין או שמאל של זעיר, לא היו בו רק שני ספירות, נעשו שלשה ספירות, בכח שלשה פרקים של נצח א' והוד דתבונה הנכנסים שם, ונמצא כי שיעור וקצב המקום תלוי בה ולא בו. ובזה תבין, איך משנים דז"א, נעשו שלשה. כי נגד המקום שנכנס פרק א' דתבונה, נעשה ספירה אחת שלמה, ונעשית מדה לכל היריעות, ע"י התפשטות בתוכו, ונותנת קצבה בו, ואומרת מכאן עד כאן יהיה חכמה, ומכאן עד כאן יהיה חסד וכו'. וזהו שאמר מדה אחת לכל היריעות, ואין מדידתה מבחוץ, אלא בהתלבש בתוכו נצח והוד.