תוכן

נט) ונבאר תחלת הפנימיות, ונבאר תחלה ענין נה"י דתבונה, והענין, כי בחי' המוחין הפנימים, הם מלובשים בת"ת ונה"י של תבונה, כי בשאר החלקים העליונים של התבונה, מתלבשין המוחין המקיפים כנ"ל, אמנם הפנימיות הם תוך נה"י דתבונה לבד. ונבאר אלו ונאמר, כי הנה שלשה קוים הם נה"י, ובכל קו שלשה פרקים, חוץ מהאמצע שאין בו אלא שנים, והם יסוד ועטרה. והנה קו ימין נצח דתבונה בשלשה פרקיו, נתלבשו ונעשו נשמה פנימיות, תוך קו אמצעי דז"א, שהם דעת ות"ת, באלו עד החזה בלבד, כמו שיתבאר טעם זה, במאמרים אחרים ע"ש. ונמצא הבחי' היותר תחתונה שירדה שם התבונה להתלבש, הוא בהוד דז"א, כי לא הגיע התלבשות עד היסוד דז"א. וזה סוד מה שאמרו בזוהר ובתיקונים, דאימא עלאה אתפשטותא דילה עד הוד איהו. ונבאר עתה ענין ז"א עצמו. איך נתפשט והגדיל, כי הנה כל שיעורו ביניקה, אינו רק שש קצוות חג"ת נה"י כנודע, ומתלבש בתוכו נה"י דתבונה, נמצא כי שיעור חצי התבונה שהוא נה"י, גדולים בכל הזעיר, שהם חג"ת נה"י והיא נכפלת מן הז"א. והנה בבוא נצח דתבונה להתלבש בחסד ונצח דזעיר, ויש בו ­שלשה פרקים צריך שחסד ונצח דז"א יסתלקו גם הם לשלשה בחי', והחלק העליון יהיה חכמה והב' חסד, והג' נצח, ובתוכם יתלבשו שלשה פרקין נצח דתבונה. וכעד"ז בהוד התבונה המתלבש בגבורה הוד דז"א, שיתחלקו לשלשה, ונעשה בג"ה דזעיר. אמנם קו האמצעי דז"א שהם ת"ת ויסוד, לא הוצרכו להתפשט לשלשה בחינות, כי גם התבונה אין בו רק תרין פרקין יסוד ועטרה, ולכן לא נתחלקו לשלשה בחי' אלא לשנים כמו שהם, אך מה שנתחדש בהם הוא, ת"ת דז"א נתעלה, ונעשית בחי' דעת שבו, והיסוד שבו נתעלה ונעשית בחי' ת"ת שבו, ובתוכם נתלבשו יסוד ועטרה דתבונה.