תוכן

ב) ונודע, כי רישא דדכורא, הוו דינין תקיפין, ואינון נייחין בסופה, כנזכר בפ' תצוה, ובספרא דצניעותא. ושם ביארנו כי הטעם הוא, לפי שהחסדים שבז"א, בהיותם בראשו, הם אורות סתומים, תוך הנה"י דאימא. ועוד סיבה אחרת, כי הנה"י עצמו של אימא, הם דינים תקיפין, לפי שהנה"י הם דינין, להיותם לבר מגופא, ובפרט בהיותם מצד אימא, דדינין מתערין מינה. אבל בסיומו, שם מתגלים החסדים בגילוי, ולכך נמצא, כי לאה היוצאת למעלה, היא דינין. אבל רחל היוצאת מן החזה ולמטה, הוא רחמים.