תוכן

ט) ודע, כי כל מה שנתבאר, הוא בין בצלם דאבא, ובין בצלם דאימא. והנה בעת קב"ש בשדה, תכוין, קודם שתקבל קב"ש, כי אז ניתוספה הארה יתירה בז"א, והיא זו, כי אז נכנסים לתוך ראשו, ג' פ"ת, של אות ל' דצלם דאימא, וג"ת של אות ל' דצלם דאבא. וענין זה נעשה, בסוד תוספות שבת, בעת קב"ש. וז"ס תוספות שבת, שיש אל ז"א עתה בקב"ש. ותכוין, כי ע"י קב"ש הזה, תכוין לקבל בחי' תוספות נפש יתירה, מבחינת ג' פ"ת אלו של אות ל', הנכנסים בז"א עתה בקב"ש, כנודע, כי ג"ת הם בחי' נפש כנודע. ונמצא, כי עתה אתה מקבל, בחינת נפש יתירה בלבד. ובסדר קב"ש, נבאר מקום זה האמיתי, שהוא בעת אומרו בואי כלה כו'. וענין הרוח והנשמה, יתבאר במקומו, בענין ברכו, ובענין ופרוש סוכת שלום עלינו כו', וע"ש. והרי נתבאר ההארה יתירה שיש אל ז"א בליל שבת, והיא הבחי' הא'.