תוכן

ג) ונבאר עתה ענין ליל השבת, בב' הבחי'. הא', הוא ענין ההארה היתירה, שיש אל ז"א באצילות במקומו ממש, עם שאינו עולה שום עליה. הנה נודע, כי בז"א דאצילות, יש בו מוחין פנימים ומוחין מקיפין. והנה עתה כבר יש בו בחינת מוחין פנימים, דצ' דצלם דגדלות א', שהוא יש"ס ותבונה, הנקרא בחינת נה"י דאו"א, כנזכר בדרוש פסח ויציאת מצרים, וע"ש היטב. ואמנם ההארה הנוסף לו בליל שבת הוא, שהאורות מקיפים שלו בבחינת גדלות א', נכנסו בו בבחי' סוד מוחין פנימים, ואז יהיו המוחין הפנימים שלו יקירי הערך מאד, ומחמת כן ניתוספים לו אורות מקיפים אחרים גדולים במעלה, אל המקיפים הראשונים, שחזרו להיות פנימים כנזכר.