תוכן

לג) ונחזור לענין א', כי גלות מצרים סובב על ב' קוטבים. הא' הוא ענין ישראל העליון, ז"א, שחזר ליכנס בסוד העיבור, בבחי' ג' כלילן גו ג', והוא עצמו ענין גלות ישראל התחתונים תוך מצרים. והב' הוא, כי מחמת עלייתו למעלה כנזכר, נסתלק ממנו בחי' התפשטות הה' חסדים המתפשטים בו"ק כנודע, ונתעלו למעלה בשרשם, במוח הדעת שבו, במקום הגרון שבו, ששם הוא סיום היסוד דאימא שבתוך ז"א כנודע. ושם בגרון, הוא אחיזת קליפת מצרים, שהוא מקום צר, כמבואר אצלנו, ולא היה אז מאיר מוח הדעת בגופא דז"א, אלא בבחי' האחוריים של הלבושים של יסוד דאימא, שהם י' דמים הנ"ל.