תוכן

כו) גם הענין הוא, כי הנה נודע, ששליטת החיצונים, אינם ח"ו בשם ההויה, אלא בשם אלקים. ולכן עתה אשר ז"א היה בסוד העיבור, היה בבחי' מוחין דאלקים, והיה יכולת אז בחיצונים לינק ולהתאחז שם. והטעם הוא, כי שם זה דאלקים, מתפשט מדרגות רבות, עד שבסוף מדרגה האחרונה, מן השמרים של יין אשר בו, יוצא מסופם בחינת הקליפה הנקרא אלקים אחרים, כנזכר בסבא דמשפטים בדף צ"ו ע"א, על פסוק, מלך אלקים על גויים כו'. והענין הוא כמבואר אצלנו, כי ג' מוחין יש בזמן הקטנות והעיבור, והם סוד ג' שמות אלקים, ומשם נאחזים קליפות מצרים ופרעה, שהוא נאחז בבחי' העורף שבאחורי הדעת. וג' שרי פרעה, הם: שר המשקים, ושר האופים, ושר הטבחים, שהם מסוד שלשה אלקים הנזכר, כמבואר אצלנו בדרוש בפ"ע, וע"ש היטב. ויניקתם הוא משם, מג' אלקים שבשלש המוחין אלו דעיבור, וזהו סבת היותם נקרא אלקים אחרים, כי אחרים הוא בגימ' כמנין גרון, שהם בגימ' שלשה שמות אלקים הנזכרים, המתפשטים בגרון. וע"י התפשטותם אל מדרגות רבות, יוצא מהם השמרים בסיום התפשטותם, ונעשים אחרים כמנין גרון, ששם ראשית יניקתם, ששם הוא מצר העליון, אשר שם אחיזת מצרים, כמבואר אצלנו.