תוכן

כג) אמנם מרע"ה במראה הסנה, שהוא בענין גלות מצרים, היה חושב, כי כיון שישראל שבאותו הדור, גרמו אל הסתלקות הדעת העליון, שהם עשר הויות של הה"ח וה"ג, א"כ המשך שני גלותם, יהיה כמספר הי' הויות אשר נסתלקו בעונם, שהם בגימ' ר"ס. וזמ"ש, וירא ה' כי ס"ר לראות, ר"ל: שכפי ראות שכלו של משה, היה העון תלוי בי' הויות, שחשבונם ס"ר. ולכן כפי מספרם, יהיו בגלות, וכפ"ז לא הגיע עדיין זמן הגאולה. אז א"ל השי"ת, כי אין קץ גלותם תלוי בהויות הדעת שנסתלקו, אלא באחוריים דשמות אהיה שנשארו בדעת דז"א, אשר מהם יונקים החיצונים בגלות הזה, וכפי מספר מקום יניקתם כך המשך מספר שני ממשלתם, והם רדו שנה כנזכר. וזה מש"ה, ויאמר כה תאמר לבנ"י, אהיה שלחני אליכם, להורות כי אחוריים של אהיה, הם המתגלים עתה, ומהם אחיזת ממשלת החיצונים, שהם רד"ו שנה, וא"כ כבר הגיע זמן גאולתם.