תוכן

טז) ובאמרו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו כו', צריך לכוין בכוונה גמורה, כי הנה עתה אנו בעולם הבריאה, אשר משם נמשכת התורה שניתנה לנו, וכנזכר בזוהר בראשית, וז"ל, אית אורייתא דאצילות, ואית אורייתא דבריאה כו'. גם מן הבריאה נמשכו נשמות ישראל, בסוד מ"ש רז"ל, כל הנשמות חצובות מכסא הכבוד, כי משם החלק הנקרא נשמה, וזה נרמז באומרו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו, שה"ס עולם הבריאה. והבדילנו מן התועים, בסוד מה שברא נשמתינו מן הטוב שבעולם הבריאה, והבדילנו ע"י מן התועים. ונתן לנו תורת אמת, היא התורה שנתנה לנו מעולם הבריאה, ולכן בכאן אנו מתפללים, שיפתח לבנו בתורתו, שמן הבריאה. וצריך לכוין כל זה בכוונה גמורה. ובזה ית"ל מש"ל, שיכוין בשם צי"ת, מן שקוצי"ת, בר"ת צדקו יגדיל תורה, והטעם הוא לפי ששם שקוצי"ת, הוא השם הז' האחרון שבז' שמות של שם בן מ"ב כנודע, שהוא בעולם היצירה, כמבואר אצלינו בענין אנא בכח כו', ונודע כי זה השם הז' האחרון שבז' שמות, הוא כנגד יום שבת, שהוא יום הז'. והנה שם זה, הוא בהיכל הז' העליון, הנקרא היכל קה"ק דעולם היצירה, שהוא כנגד בינה דבריאה, ושם זה הוא עולה בגימ' ת"ק, כמנין אותיות מלוי שם שדי, ומשם סוד התורה, כי השם הזה הוא כנגד יום השבת, שהוא יום השביעי.