תוכן

טז) והנה הטעם למה הכתר גם הוא לא נתפשט כי אם עד הת"ת ולא יותר, הנה היינו צריכים להרחיב בביאור טעם זה, אבל הענין בקצור הוא, כי הנה כל מקום שיעור ההתפשטות הזה, הוא כנגד רגלי א"ק, מן טבור שלו ועד רגליו. והנה אחר שיהיה זמן התקון האמתי של אלו המלכים, שאז יהיה נקרא עולם האצילות כנודע, הנה כל עולם האצילות, יהיה עומד במקום הזה הנזכר, ומשם ולמטה יהיו עולמות: בריאה, יצירה, עשיה. והנה כאשר נעריך אלו הי' נקודים, בבחי' פרצוף אחד, עם היותו כולל פרצופים רבים, שהם: עתיק, ואריך, ואו"א, וז"א, ונוקביה, כנודע. הנה עם כ"ז, כלם הם פרצוף א', כמבואר אצלינו במקומות רבים, כי כלם מתלבשים זה בזה, עד שנמצא הכל פרצוף אחד בלבד. ונמצא, כי פרצוף א"א שהוא בחי' נקודת הכתר, הוא הכולל כל עולם האצילות, ונעשה פרצוף אחד, כולל כל האצילות מלמעלה למטה. ונמצא, כי בהיות עתה הכתר מתפשט עד הת"ת, הוא עצמו המקום, אשר אח"כ בעת התקון, יהיה שם מקום הת"ת של א"א עצמו כנודע. והנה אז יתלבשו או"א בב' זרועותיו, זה בימין וזה בשמאל, ויתפשטו עד מקום הטבור שלו. כי משם ולמטה מתלבש בז"א כנודע. ולכן א"א שיתפשט עתה הכתר, יותר ממקום שיתפשטו אח"כ או"א אחרי זמן התקון, כי איך יהיה הוא יותר שפל ונמוך מהם, כי הרי אחר התקון אין התפשטות או"א למטה ממקום זה, שהוא עד הטבור הת"ת דאריך, ולכן א"א שיתפשט עתה הכתר, רק עד מקום טבור הת"ת שבו בלבד.