תוכן

ח) ונחזור אל ענייננו, כי בעלות אור הדעת למעלה במקומו, אז נגדל הכלי של הכתר, ונתפשט יותר למטה, עד סיום מקום כל הת"ת דאצילות, ואז חצי תחתון דאור דת"ת, שהוצרך בתחלה להתעלות, חזר עתה לרדת במקומו האמיתי, כהלכתו וכמשפטו. וזה לשני סבות: אם לסבת רבוי אור הדעת, שנמצא עתה למעלה, והוא גרם אל הגדלה הזו. ואם לסבת היות הדעת בחי' נשמה אל הו' קצוות כנודע, והוא כולל כלם, וכיון שעלה, נתן כח בכלי כנזכר. והגדילו, כדי להיטיב עם אור הת"ת, שיוכל להתפשט בכל שעור מקומו כמשפטו כנזכר.