תוכן

ג) המנהג שנהגו להתעטף בציצית בליל יוה"כ, מנהג נכון הוא. וטעם המנהג הזה הוא, כי לעולם סוד הטלית הוא או"מ אל ז"א, אם בבחי' ציצית קטן דעיבור, או דיניקה, או דגדלות. ולכן בליל יוה"כ, שאז שליטת הנוקבא רחל, לפי שמדת לילה גוברת בלילה, ואז עלתה רחל בראש התבונה כנודע, ואז אימא עילאה מקפת אותה בציצית גדול. אבל בשאר לילות, שאינה עולה, לא יש מצות ציצית, ואינה נוהג בלילה, שהיא זמן הנוקבא. ולפי שהענין הזה נעשה מאליו ליל יוה"כ, ולא הוצרך אל תפילה, כמבואר אצלינו, לכן אין צורך לברך עליו ברכה להתעטף בציצית.