תוכן

ל) והנה נתבאר, כי מן הג' נעשו ו', שכל א' מן הג', גדל כפלים ממה שהיה. וזה עניינם: כי הנה העטרה של היסוד, היא בחי' מלכות, ושיעורה הוא: שליש א' התחתון של היסוד, כנודע אצלינו. ונודע כי לאה ורחל שיעור קומתם בז"א הוא, כי לאה מקומה עד החזה, ורחל מתחלת מן החזה ולמטה. ועד"ז גם ז"א, מקומו מן החזה דתבונה ולמטה. ולכן כאן בא"א, אם או"א היו מתחילים מראש אריך, היו מתפשטים עד החזה בלבד ג"כ, אבל כיון שאין התחלתם אלא מן הגרון ולמטה, לכן מתפשטים עוד למטה עד הטיבור דאריך, ששם הוא סיום ב' שלישים עליונים של ת"ת דאריך. ונמצא, כי ז"א מתחיל מן הטבור דאריך, שהוא שליש התחתון דת"ת דא"א. ולכן קו אמצעי דז"א, שהוא היסוד של ז"א, צריך שיקח מקום ג' שלישים, שהם מדה א', והם: שליש תחתון דת"ת דאריך, וב' שלישים עליונים דיסוד דאריך. ושליש התחתון דיסוד דאריך, שהיא העטרה שבו, נשארת אל המלכות של ז"א, שהיא ג"כ העטרה שביסוד שבו כנזכר.