תוכן

כד) והנה מן המ"ב הראשון של הזכר, נעשה החֵלֶב של ז"א, שהוא הלובן שבו. ומן מ"ב של אהי"ה דאמא, האחד נעשה הדם של ז"א, כנודע כי אביו נותן בו הלובן, ואמו אודם. והנה דם וחלב, הם בגימטריא ב"פ מ"ב, ולכן חלב ודם עולים לגבוה. אמנם אהי"ה השני, שבג' אמצעיות דאימא, שהוא בחזה, ששם דדי הנקבה ושם הוא המ"ב השני שבנקבה, ושם, אחר לידת הולד, חוזר הדם העליון להתהפך לחלב, המניק את הולד. ואם תחבר שלשתם יחד: דם, וחלב, וחלב, יהיו בגימטריא ג"פ מ"ב פחות שנים. והם מבחי' ב' שמות אהי"ה, שאין בפשוטם ובמלואם ובמלוי מלואם רק מ"א מ"א אותיות, כמו שנתבאר אצלינו במקום אחר, שזהו הטעם שהבינה נקראת אם, על שם א"ם אותיות, שיש בשם אהי"ה.