תוכן

ט) ונבאר ענין טיפה זו מה עניינה. דע, כי טיפה זו, כלולה משלשה טיפין, שהם: יה"ו. שהם: חב"ד. והנה טיפה זו, היתה כלולה מן ג' יה"ו: א', דמלוי ע"ב. והב', דמלוי ס"ג. (ובע"ח, הגירסא דמלוי מ"ה. והג’, דמילוי ב"ן. וכן מוכח לקמן. וק"ל) והג', דמלוי מ"ה. והנה ג"פ יה"ו, בגימטריא ס"ג. והרי, איך גם בזו"ן נרמזה הוי"ה דס"ג. אבל דע, כי היה"ו הראשון דמלוי ע"ב, הוא למעלה בג"ר, והוא בגימטריא נ"ז. והוא סוד: עולם א', מן אותם הג' עלמין, דבתקונא קדמאה דבדיקנא דא"א הנזכר באדרת נשא דף קל"ב ע"א, וז"ל, עלמא תניינא דנפיק מהאי תיקונה שליט ונפיק, ונחית וסליק, לשבעה וחמשין אלף דרגין מארי דיבבא, ומתאחדן מיניה, לאכפייא בקודלא בחוורא, עכ"ל. וזה העולם, הוא נ"ז אלפי"ן. ובאדרת נשא במקומו, נתבאר טעם לחשבון הזה היטב, ומצאת שם כי תדרשנו. ויה"ו דמ"ה דאלפין, הוא גימטריא ט"ל. ואם תחברהו עם יה"ו הראשון, שהוא נ"ז, יהיה בגימטריא צ"ו. כמספר העולם הג’, שהוא צ"ו אלפין, כנזכר שם באדרא וז"ל, עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא, סליק ונחית, וסליק לצ"ו אלפין מארי דיללא וכו'. ובאדרת נשא במקומו, נתבאר בארוכה ענין זה.