תוכן

א) הנה או"א נזדווגו יחד, וטפת אבא חכמה, ונעשית חסד. וטפת אימא, נעשת גבורה. והב' נעשו אחת, וכשנתנה טפת אבא באימא, בהיות שיסוד הוא למעלה מהירכים, נמצא שהחלק א' משתלשל ונכנס בנצח שבה, ונעשו חכמה. ושלה נכנס בהוד שבה, ונעשה בינה. והשתים שהם חו"ג, נעשו דעת. והרי יש ג' מוחין חב"ד לז"א, ולהיותם מלובשים כנז', הוצרכו להגדילה, ולכן עלו ב' שלישי החסד, ועלו בחכמה שבו. ונ"ל בכח הנצח הגדיל שליש ונעשה חכמה. וכן מצד הגבורה. אח"כ עלה שליש א' מנצח, ונתחבר עם השליש של החסד הנשאר במקומו, וגם בא להם החסד הראשון מה' חסדים שבדעת והגדילם שליש. ונעשה חסד שלם. אח"כ ירד החסד מן הה' חסדים, ונכנס בשני שלישי הנצח, הנשארים במקומם, והגדילם שליש, ונעשה נצח שלם. ועד"ז היה בקו שמאל. ולפי שאמרו רז"ל, במצוה יוסיף האדם עד שליש במצוה, לכן לא היתה שום הגדלה, יותר משליש.