תוכן

לו) אבל עולם הבריאה, אינו כך, ואיננו דומה כדמיון האדם עם מחשבה עצמו. אמנם יתדמה, כשני אנשים יחד, או כמלך עם עבדיו, כי כאשר ירצה המלך לצוות לעבדו, שיעשה לו פעולה פלונית, לא יספיק במה שתתפשט מחשבתו תוך גוף עבדו, אבל יצטרך להוציא בפיו דבור גמור, ולצוות לעבדו על המעשה ההוא. וכך הוא בעולם הבריאה, כי הדבור אשר יצטרך האצילות שהוא המחשבה, לדבר אל הבריאה, הוא בחי' הכאת האורות דאצילות, במסך שעל גבי הבריאה, כי הכאת הכלים דאצילות במסך, הוא בחי' הפה, המכה במסך, והקול והדבור היוצא מן הפה, הוא עצמות האורות של הא"ס, בכלים דאצילות, היוצא מן הפה, שהם הכלים המכים זב"ז, שפה עם שפה, ושיניים עם שיניים. וכן על דרך זה, וע"י כך, יוצאות הנצוצות אל הבריאה כנז"ל. וכבר ידעת, כי זה המסך שעל הבריאה. נעשה מן הבינה דאצילות כנז"ל. והנה הבינה נקראת פה בכל מקום, כנודע שממנה יוצא הקול, שהם זו"ן ודי בזה.