תוכן

חז"ל אמרו (קידושין ל"א ע"א) אנכי ה'. דרש עליו רבה, מאי דכתיב (תהילים קלח ד') "יודוך ה' כל מלכי ארץ, כי שמעו אמרי פיך", מאמר פיך לא נאמר, אלא אמרי פיך, שעה שאמר הקב"ה, אנכי ולא יהיה לך וכו', אמרו עובדי אלילים, לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר, כבד את אביך ואת אמך, חזרו והודו לדברות הראשונות.
ויש לשאול, מאי ראו בזה, שאמר כבד עד שהיה כדאי להודות? על דרך הרמז, אביך ואמך נקרא חכמה ובינה, כמו שכתוב בזהר הקדוש, כי בתחילה הם חשבו, כיון שכל יסוד היהדות הוא אמונה למעלה מדעת, לכן אמרו לכבוד עצמו הוא דורש, היינו שרק התחתונים ישמשו לו למעלה מהדעת, והוא לא יתן להם שום דבר תמורת זה. כי אמונה למעלה מהדעת נקראת השפעה גמורה. וכיון שאמר כבד, היינו שאדם צריך לכבד את ענין חכמה ובינה, שהוא סוד התורה, שנקרא חכמה-בינה-דעת.
דעת נקראת בחינה המחברת את שניהם, בסוד וידע אדם את חוה אשתו. ואנו רואים שיש שני בחינות סגול:
א) סגול דנקודות שהם בצורת ֶ, היינו שהקו המחבר הוא למטה.
ב) סגול דבחינת הטעמים, שהם בצורת ּ ֹ ּ היינו שהבחינת המחברת היא למעלה.
והפירוש שענין דעת הוא דביקות וחיבור, שזה נקרא כוח המשפיע, כי האדם צריך לבוא למדרגת השפעה, שנקרא בחינת השתוות הצורה, בסוד מהו רחום אף אתה רחום וכו'. ותחילת העבודה צריכה להיות בבחינת אמונה, שנקרא אנכי ולא יהיה לך, שזה למעלה מהשכל. וזה נקרא בחינת הלומד תורה לשמה. ואחר כך הוא זוכה, שמגלין לו רזי תורה, שנקרא חכמה בינה. ואחר כך הוא צריך עוד הפעם לחדש את האמונה, היינו שלא יאמר עכשיו, כבר יש לי בסיס של חכמה ובינה, אני יכול להיות עובד ה', כיון שיש לי כבר סמיכה. לכן צריכין עוד הפעם לחדש את האמונה, שנעבוד אפילו עכשיו בלי שום יסוד. וזה דעת למטה, שנקרא חב"ד. וזהו נקרא דעת דקדושה.