דין-קליטתו
מארת היינו המלכות נוקבא דז"א, וע"כ חסר ו' שהוא לשון קללה, משום שיש בה בהמלכות, ב' בחינת דינים, א) הוא תוקף הדין הרובץ עליה מכח הצמצום א', שלא תקבל לתוכה אור ישר, שדינים אלו הם משורשה עצמה. ב) הוא החשך אשר בה, שקלטה מן הבינה. (עיין בראשית א'' אות של"ב) וע"כ נקרא קילטא דדינא, שאינו מעצמה אלא ממה שקלטה מאחרים כמ"ש שם.