תוכן

א' חנוכה תשל"ב
​דחה אדמון בצל צלמון. פירוש לדחות את עשיו, שהוא נקרא אדמוני. בצל צלמון, בצלמות, דהיינו בצל מות.
להבין זה ע"ד העבודה. ידוע שיש לנו ג' קוים, הנק' חסד קו ימין, גבורה קו שמאל, ת"ת קו אמצעי. ותחילת עבודה היא בקו ימין, הנקרא לבן, משום כי ההולך בקו ימין לא ניכר שם חסרונות. אבל אח"כ, כשזוכין לקו שמאל, הנק' גבורה, שיש בחי' דין הנק' אודם, מצד שיכולין ליפול לתוך קליפת עשיו, שהיא פסולת יצחק, שהוא רוצה להמשיך את בחי' החכמה, שהיא בחי' גילוי רזי תורה מלמעלה למטה, היינו לתוך כלי הקבלה.
ולפני גמר התיקון אין באפשרות להמשיך השפע לתוך כלי קבלה שיהי' בעמ"נ להשפיע. לכן יש בחי' דינים, שהם שומרים על השפע בזמן שרוצים להמשיך לתוך כלי קבלה שמרגישים בחי' יסורים. וכשרוצים להמשיך לתוך כלי הקבלה הנק' מלמעלה למטה, יש שליטה לאוה"ע על הכלל ישראל, היות שעם ישראל מסכימים לשיטת אוה"ע, שהיא בחי' רצון לקבל.
ונס חנוכה הי' כמ"ש, ואתה ברחמיך הרבים וכו' ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה. היינו נס נקרא אתערותא דלעילא, שמאיר אז בחי' קו אמצעי, הנקרא בחי' חסדים, שהם ילבישו את החכמה. היינו שהשפיע בחי' צל, שהוא בחי' ההיפוך מהגלוי, שצל נק' מקום סתירת השמש, שאין השמש מאיר שם משום שיש איזה דבר שמסתיר על השמש.
כי מכח השפעה שהאדם מגלה אינו רוצה לקבל שום בחי' השגה וידיעה. אלא על מקום שיכול להשיג בחי' ידיעה הוא ממשיך אמונה, שהיא עושה צל על הידיעה, כמשחז"ל (ברכות ז.) בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט זכה לתמונת ה' יביט. אז יוצאים מהדינים של קו שמאל, הנק' אדמוני, שהוא קליפת עשיו, ונכנסים לבחי' ישראל.
וז"פ דחה אדמון, שהקב"ה ידחה את האדום הזה בצל צלמון, שצלמון נק' בחי' בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי. כי יש בחי' צל מות, היינו שהסתלקות אור השמש באה מחמת חטא. היינו עי"ז שרוצה לקבל עמ"נ לקבל, אז שורה בחי' צמצום והסתלקות השפע, שזה נק' בחי' שבירה ומיתה.
ויש בחי' צל שהוא לא רוצה לקבל השפע מטעם יראת שמים, כנ"ל אצל משה ויסתר משה וכו'. וזה נקרא צילו, היינו הצל בא מחמת גדלות ה', והוא רוצה להיות דבוק בה' וחושש שלא יתרחק ע"י קבלת השפע. וזה נק', בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי. היינו דוקא עי"ז מתגלה קו האמצעי ויש פירות. משא"כ אל אחר אסתרס ולא עביד פירי, היינו מהקו שמאל, שהוא בח'י אדום, נסתם השפע ולא נמשכים פירות.
וכל ההבדל בין צלמון לצל מות הוא ב-ן' וזה י"ל ע"ד כמ"ש בזהר בראשית, אלפי שנאן, שמפרש שם, שבט"ר הנק' כלים דהשפעה, יש בחי' מלכות הנק' אדם, בס' ארי' שור נשר אדם. משא"כ מחזה ולמטה, ששם שליטת המלכות.
מטרם גמר התיקון אי אפשר לקבל את אור המלכות בעמ"נ להשפיע. לכן יש רמז "שנאן", היינו שור נשר אריה. ועל בחי' אדם מראה רק ן', שנתפשט מבחי' אדם שלמעלה, היינו מהמלכות דט"ר. משא"כ אם לא רוצה לקבל ע"י הן', אלא רוצה להמשיך למטה לתוך המלכות, אז נעשה ת', היינו בחי' צלמות. ולזה אנחנו אומרים, דחה אדמון בצל צלמון.