תוכן

כב) טעם ג', כי אור נ"ה דתבונה, נעשה כמו אהל המתפשט לכאן ולכאן, וכבר אמרנו, כי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, כי מוסיף תרי חומשי על הריבוע, כי יש הפרש אם ירד האור דרך ישר, או דרך שפוע באלכסון. וההפרש הם תרי חומשי כנז"ל. והם סוד של ה"ח, והם סוד נ' של נס"ע כנזכר. דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי, כי להיותם משופעים החסדים לכאן ולכאן אל הצדדים, מתפשטים בקצוות קו ימין וקו שמאל, דוגמת קצוות האהל רועי, המתפשטים לכאן ולכאן, ולא דרך ישר דרך קו האמצעי. זה גרם תרי חומשי, שהם ה' חסדים, והם סוד נ' של נסע ואלו הה' חסדים נחלקים לשני בחינות, והם ס"ע של נס"ע והוא, כי הסתומים הם ס', כי אות סמ"ך מורה על סתים, שהם ב' חסדים ושליש א', והם ב' הויו"ת ושליש הוי"ה, בגימטריא ס'. ואות ע', מורה על המגולה מלשון עין, עינא פקיחא וגלויה. והם ב' חסדים וב' שלישים, שני הויו"ת ושני שלישים, בגימטריא ע'. וזה דורי נסע ונגלה. והענין, כי הלא כשנכנסו נה"י של תבונה בראש ז"א, הנה המוחין עשו ג' חניות בג' מקומות. כי תחלה חנו בג' ראשונות דזעיר, ושם עשו רושם. אח"כ ירדו בג' אמצעיות. וגם שם הניחו רושם שלהם, אח"כ ירדו הנה"י במקומם בג' תחתונות.