תוכן

ראש השנה תשי"ט

א) יש בחינת דומם דקדושה, ויש בחינת צומח וכו'. הדומם נקרא כל אלו הדברים שמקבלים מבחינת החינוך. צומח נקרא מה שהאדם מקבל על עצמו דברים שלא היה לו מזמן החינוך. וההבדל הוא, כל הדברים שהאדם מקבל עליו מבחינת החינוך, אין על הדברים האלו שום ביקורת. ועוד שיכול להיות שני הפכים בנושא אחד, היות שאין ביקורת. מה שאין כן כשמקבל על עצמו דברים שלא קיבל אותם מצד החינוך, על דברים אלו כבר יש ביקורת, ואינו יכול לקבל שני הפכים בנושא אחד.
והטעם הוא, משום שכל דבר חדש שהולך לעשות, תיכף נשאלת השאלה: למה אני עושה? מי המחייב ואיזה תועלת יהיה לי מזה? וכמו כן, לתועלת מי אני עושה וכו'? כי רק מטעם שהשכל מחייב אותו לעשות, הוא יכול לעשות, אחרת מספיק לו את מה שקיבל מזמן החינוך.
אבל אז, היינו בזמן קבלת דברים חדשים, הוא נצרך לאמונה. ולהפך, כי רק אז שייך אמונה, מטעם שכבר יש לו ביקורת. ותמיד יש סתירות. ואי אפשר לו לקבל שום דבר, רק בכח אמונה. מה שאין כן מצד החינוך, כשאין לו ביקורת, אזי אין לו צורך גדול לבחינת אמונה, כי הוא רגיל לעשות כל אלו הדברים רק מטעם הרגל.