לד) ונמצא כי כל בחינת האור היורד מעולם האצילות לעולם הבריאה אינו אלא דרך המסך ההיא של בינה דאצילות כנזכר אלא שאין המסך הזה נעשה אלא מן לבוש החצון של בינה כנזכר שם במקומו.
לד) המסך הזה נעשה אלא מן לבוש החיצון של הבינה ובזה יתורץ קושיא אחת וכו'. הקושיא היא, איך אפשר שמלכות דאצילות תקבל האור מן הז"א, ועולם הבריאה שהוא התחתון אל המלכות דאצילות, יקבל האור מן הבינה. ואנן קיימא לן, שאין המדרגה נבררת, אלא בהמדרגה העליונה הסמוכה לה, ואינה יכולה להתברר ולקבל מן העלי עליון ולעלות ב' מדרגות, כנ"ל (בחלק זה אות כ"ג). ומכ"ש כאן אשר עולם הבריאה תוכל לקבל מהבחינה שהוא מדרגה רביעית אליה. וע"ז תירץ, "אין הבריאה מקבלת אלא דרך לבוש החיצון שבכל לבושי הבינה דאצילות". פירוש: זה ברור, שאין עולם הבריאה יכול לקבל משהו מן הבינה דאצילות. כי אם היתה מקבלה מן בינה דאצילות, היתה נעשית ז"א דאצילות, כי המקבל מן הבינה נקרא ז"א, כנ"ל בדברי הרב אות כ"ב. אלא שהיא מקבלת מן הנוקבא דאצילות, שהיא העליון הסמוכה לה. אמנם ודאי שלא יצויר זה בעת שהנוקבא היא בבחינת נקודה, או אפילו בבחינת ו"ק בלי ראש, שהרי אין התחתון מתברר ונאצל, אלא עם יציאת אח"פ דעליון, דהיינו בעת שהעליון קונה נשמה, כנ"ל דף תשע"ב אות ס'. ונמצא שבעת שהנוקבא משיגה בחינת נשמה מבינה דאצילות, אז היא מבררת ומתקנת את עולם הבריאה, כי אז יש לה המסך דהרחקה בעצמה, דהיינו המסך דבחי"ב, שעליו יוצאת קומת בינה. ועל כן היא יכולה אז לברוא את עולם הבריאה בקומת נשמה שהיא קומת בינה דאצילות.
וכשמסך הזה דהרחקה עומד בקומת המלכות דאצילות כנ"ל, הוא נבחן ללבוש החיצון ביותר של הבינה דאצילות. כי כשהז"א מקבל המסך דבחי"ב ומשיג ע"י קומת נשמה, הוא נעשה אז לבוש אל בינה עילאה. אחר זה כשהנוקבא דז"א משגת ג"כ את המסך דבחי"ב וקומת נשמה, הרי גם היא מלבשת לקומת אמא דאצילות, אבל לא על בינה עצמה, רק דרך הז"א. ונמצא הז"א הוא לבוש הא' על קומת בינה, והנוקבא היא לבוש הב' על קומת בינה. הרי שהנוקבא היא לבוש היותר חיצון שבקומת בינה דאצילות, כי אין עוד באצילות שום פרצוף שילביש לקומת בינה.
וזה אמרו "אין הבריאה מקבלת האור אלא דרך הלבוש החיצון שבכל לבושי הבינה דאצילות". כי זה המסך דבחי"ב הנמצא בהנוקבא, הוא לבוש החיצון והאחרון דבינה דאצילות, ומתורץ הקושיא הנ"ל. כי באמת אין עולם הבריאה מקבלת רק מן הנוקבא דז"א. אבל הוא מקבל ממנה קומת הע"ס דבינה דאצילות, והיינו בעת שהנוקבא היא לבוש אל הבינה, דהיינו שיש בה עצמה אותו המסך דבחי"ב.