רטז) י"א, הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, כי לכך נקרא תיקון הי', עוד נוסף בהם תיקון, דכולהו שקולין כחדא, ושוין בהתפשטות א', לא נפקי דא מן דא, וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם. ונמצאו כי באלו השערות עצמן, יש ב' תיקונין.
רטז) תיקון י"א: הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, עוד נוסף בהם תיקון דכולהו שקולין כחדא, ושוין בהתפשטות אחת, לא נפקי דא מן דא, וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם, ונמצאו כי באלו השערות עצמם יש ב' תיקונין. דברים אלו מובאים בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ג). וז"ל קם ר' יהודה פתח ואמר, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו, וגומר. מפני פחד ה', הא אתידע, דמאן דאיהו לבר, פחד ה' אתקרי. ומהדר גאונו, אינון שערי דתחות דיקנא, ואתקרון הדר גאונו, תרי: תיקונא עשיראה, תתן אמת ליעקב. וחד סר, דלא נפקי נימא מן נימא, חסד לאברהם" עכ"ל. פירוש הדברים: כי נתבאר לעיל בתיקון י', שע"י התכללותם בשערות דמזל דמזל העליון, קבלו המיתוק דנושא עון, ונעשו ראוים לזווג לבחינת אור דחסדים. אמנם נתבאר לעיל בתיקון ד', שאפילו אחר המיתוק והעיבור נשארים תמיד ב' ההין כלולות יחד, בסוד טפיים עולות מלמטה, עש"ה. ולפי"ז גם אלו השערות דבחינת כתרא דא"א, שנמתקו במזל העליון, וירדו למקומם בבחינת נושא עון, אין הפירוש שקבלו בחינת ה"ר ולא נשאר בהם מבחינת עצמם כלום. אלא הפירוש הוא, שנעשו ראוים לזווג כמדת נושא עון. אמנם בחינת הפשע של עצמם ג"כ נמצא בהם, דהיינו בסוד ותלכנה שתיהן. וע"כ כמ"ש בתיקון ד' הנקרא שבולת הזקן, שהוא כלול מב' בחינות שערות, משערות דבינה ושערות דמלכות. כן הוא גם בתיקון הי', שהוא כלול משערות דבינה דהיינו ממזל העליון, ומשערות דעצמו דהיינו ממלכות דצמצום א'.
וז"ש "ומהדר גאונו, אנון שערי דתחות דיקנא, ואתקרון הדר גאונו, תרי". דהיינו כנ"ל, כי כלול בזה תיקון הי' הנקרא נושא עון, תרי בחינות. שערות דבינה ממזל העליון הנכלל בהם מכח עיבורם, ושערות של עצמם שהם ממלכות דצמצום א'. וע"כ נקרא הדר גאונו, כי מלכות דבחינת עצמם, נקראת גאונו, שהיא עקרם ועצמותם שבאו ממותרי מוחא. ובחינת שערות דבינה שיש בהם, מתוך התכללות מעת העיבור, נקרא הדר, כי זה כל הדרם ותפארתם, כי ע"י זה נעשו ראוים לזווג. באופן, שיש בתיקון י', ב' בחינות של תיקונים. א', שתהיה ראויה לזווג, ונקרא הדר. וב', הוא בחינת עצמה מצמצום א' שמשם בא החימום להעלאת מ"ן, כנ"ל (דף א' שע"ח ד"ה וז"ס). וע"כ נקרא גאונו, מלשון גאון יעקב אשר אהב סלה. כי ע"י כח החימום שבהם, המהמסוגלים להעלות מ"ן, עד שיתגלו האלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, שהם גאון יעקב.
וז"ש "ואתקרון הדר גאונו, תרי: תיקונא עשיראה, תתן אמת ליעקב. וחד סר דלא נפקי נימא מן נימא, חסד לאברהם". דהיינו כמבואר, שיש בהם ב' בחינות שערות הנקראים הדר גאונו, וע"כ כלול תיקון הי' מב' תיקונים יחד, שהם י' וי"א. אשר אחד מהם הוא בחינת הדר, שפירושו שנעשה מוכשר לזווג ע"י התכללות במדת הרחמים, והוא יכול להמשיך חסדים, וע"כ נקרא חסד לאברהם. וב' הוא בחינת גאונו, שהיא בחינת המלכות בעצמותה ממקורה, שהיא מדת הדין, שע"י כח החימום שבהם, הם מעלים מ"ן לגילוי האלף עלמין, והוא נקרא תתן אמת ליעקב. ואין לשאול, למה בפסוק הדר גאונו, מוקדם תיקון י"א שהוא חסד לאברהם שהוא הדר, לתיקון י' שהוא תתן אמת ליעקב, שהוא גאונו. והוא משום ששניהם הם באמת תיקון א', היוצאים בבת אחת, ואין מוקדם ומאוחר בהם, ולכן אין הכתוב חושש לדייק בהמוקדם, וע"כ כאן קורא אותם הדר גאונו, וכאן מקדים אמת ליעקב.
ובתורה, נקראים ב' התיקונים האלו תיקון הי' ותיקון הי"א, בשם "נושא עון, ופשע". כי בחינת נושא עון, הוא הדר, שהם כח הזווג אשר בהם. ובחינת פשע, הם השערות דבחינת עצמותם, שהם ממקור דצמצום א', שמשם נמשך הפשע כנ"ל, שהם בחינת השערות הנקראים גאונו. ולפי שהשמות שבתורה רומזים על ז"א המקבל מא"א, נבחן בו עיקר המעלה התיקון דנושא עון, שהכשירו לבחינת זווג, וע"כ מקדים הנושא מתחילה. ואח"כ הפשע, העתיד לגלות האלף עלמין כנ"ל. אבל במיכה, שהם כלפי המשפיע והמתקן שהוא א"א, עיקר המעלה נבחן בחינת הגילוי דאלף עלמין, שהם נעלמים גם ממנו כנ"ל, וע"כ מקדים מקודם, בחינת נתינת אמת ליעקב.
וז"ש "תיקון חד סר דלא נפקי נימא מן נימא, חסד לאברהם". והיינו כמ"ש הרב, "דכלהו שקולין כחדא ושוין בהתפשטות אחת, לא נפקא דא מן דא, וכלהו בחד שקולא שוין באורכם". פי': כי תיקון הזה כולל ב' תיקונים, שהם נושא עון, ופשע, שהם בחינת בינה ובחינת מלכות, כנ"ל. ואומר שהם שקולין ושוים באורכם, "דלא נפקי נימא מן נימא", "וכלהו בחד שקולא שוין באורכם". כי אם היה ניכר בחי' הפשע שבהם לא היו ראוים לזווג, כנ"ל. וכן אם היה בחינת נושא עון ארוך יותר והיה מבטל הפשע שבהם, אז לא היה בהם חימום, ולא היו ראוים לגלות האלף עלמין. ולפיכך שניהם שוים באורכם, ושקילין אהדדי. וזהו תיקון הנוסף בהם כאן בבחי' השערות הנמשכים מבחינת גלגלתא דא"א. כי למעלה בהשערותהנמשכים מחכמה סתימאה דא"א, היו השערות מבחינת נושא עון מבטלות להשערות המקורית דצמצום א', כמ"ש לעיל בתיקון דמזל עליון, שמגודל המוחין שיצאו על המ"ן שלהם, נאבד מהם בחינת צמצום א', ונעשו כמו שערות דבינה בלבד. משא"כ כאן, נעשה תיקון נוסף דשניהם שקולים כחדא, ולא נפקי דא מן דא, וע"כ נקרא נושא עון, וגם פשע. והוא מטעם הנ"ל, אשר רק על שערות אלו הנמשכים מגלגלתא אשתמודעו הני אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. ולפיכך שניהם שקולים, כנ"ל. הרי שעיקר התחלקותם לב' תיקונים מיוחדים, לאמת ליעקב ולחסד לאברהם, הוא מכח תיקון הנוסף האמור, דהיינו שנתקנו להיות שניהם שקולים, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא, כלומר שאין כח האחת מבטל לכח חברתה. ולפיכך יש כח בכל אחת לגלות את תפקידה, זו לחסדים, וזו לגילוי האלפין.