קעג) ואלו השערות, הם בחי' נהרות המים, הנמשכין מן הים הגדול דחכמה מוחא סתימאה, כי הם צינורות מושכין המים ויוצאין דרך פיותיהם, ונמשכין אחר כך אל הבינה אמא, ונותנים בה ג"כ בסוד מ"ן, שהם חמשה גבורות של מנצפ"ך שבה, כנודע, כי או"א בהאי מזלא דדיקנא אתכלילו, ועל ידו מזדווגים, כמ"ש, וז"ס מקולות מים רבים אדירים משברי ים כו' כמבואר במקומו בפסוק [עי' שעה"כ ענין מזמור שיר ליום השבת מאות ט"ו עד י"ח אות].