פה) תיקון הה' הוא רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי, הוא מצחא דא"א, וביה אתגניז יסוד דעתיק. והנה בחי' נ"ה העליונים, שהם תרין אודנין תרין ביעין, דנחית מנייהו אל פי האמה, הוא יסוד דעתיק הגנוז במצחא, לכן גם במצח זה יש בו כח הדינין הנמשכין בו מנו"ה הנזכר.
[רעוא דרעוין - עי' ד"ה תיקון ד']
פה) יסוד דעתיק הגנוז במצחא ולכן גם במצח זה יש בו כח הדינין הנמשכים בו מנו"ה וכו' כי תמיד טפם החסד גנוזה בפי אמת יסוד. פירוש, כי השערות רישא צריכים לכסות רק חג"ת דעתיק המלובשים מקרומא דאוירא ולמעלה, דהיינו ממצח ולמעלה בכל הראש, דהיינו במקום ג"ר דבינה ששם החסדים צריכים להיות מכוסים. אבל במקום ז"ת דבינה, שהוא מקרומא דאוירא ולמטה, שהוא מקום המצח וב' תפוחין קדישין, הם צריכים להיות בלי שערות, להיותם בחינת הסדים מגולים, שה"ס הפנים בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו. אמנם כשאין התחתונים כדאים, אז נמשכו אלו ט' נימין שבימין ושמאל דרישא, ששרשם ג"כ מנו"ה דעתיק, ומכסים על המצח ועל הפנים, ואז אין אור העתיק נגלה בא"א, אלא שהם בבחינת חסדים מכוסים כמו מקרומא ולמעלה, כי הנימין מכסים האור הגדול ההוא.
ובהיות עת רצון, אז מאירים הי"ג חיורתא. באלו הי"ג נימין, והנימין מסתלקים מעל המצח והפנים, ואז נולד מצח הרצון דא"א כמ"ש בזוהר דרדל"א פשיט חד טורנא בסימא יאה דאתכליל במצחא וכו', ואתרשים בו חד נהורא דאקרי רצון עכ"ל. פשיט פירושו שנתגלה. טורנא בסימא יאה, הוא שם היסוד, מבחינת טיפת החסד דמתגליא אפומא דאמה. כלומר בשעה שמשפיעים חו"ג מגולים בהארת הכמה. וזהו תיקון הה', אשר רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאין.
וזה אמרו "כי תמיד טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, וה"ס חסד דעתיק הגניז בגלגלתא דא"א, ומתמן נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצחא דא"א". גניזה, פירושה כיסוי החסדים מהארת חכמה, אשר גניזה זו מגלגלתא, שחסד דעהיק גניז בו כנ"ל, שה"ס עזקא דכיא. וע"כ טפת חסד בבחינת הגניזו, יש תמיד ביסוד דעתיק אשר במצחא, שהוא שפע תמידית, לא תשתנה לעולם. ע"ד שנתבאר בראש הא' שנקרא גלגלתא, כי נה"י דעתיק המלובשים בא"א, מחולקים ג"כ לע"ס חב"ד חג"ת נה"י, שב' אודנין ומצחא הם בחי' חב"ד, ומקבלים מגלגלתא, והם בחי' ם' דצל"ם. וב' עיינין וחוטמא, הם בחינת חג"ת, ומקבלים מאוירא, והם בחינת ל' דצלם, שהיא חסדים מגולים בסוד אור דאשתאר מאויר. וב"ש תחתונים דנו"ה, ה"ס ב' נוקבי דפרדשקא. וזה שמדייק הרב "כי לעולם טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, שה"ס חסד דעתיק הגנוז בגלגלתא". דהיינו כמבואר, שזה וזה הם בחינת חב"ד, והם בחסדים מכוסים.
וזה אמרו "וע"ש טפת חסד זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דא"א נקרא מצח הרצון". והנך רואה איך לעיל כתב הרב טפת חסד גנוזה בפי אמת יסוד. וכאן מדייק טפת חסד זו המתגלית ביסוד. והיינו בסוד עת רצון, שאז מאירים הי"ג חיורתא בי"ג הנימין, והנימין מסתלקים מעל המצח והפנים, ואז טפת חסד מתגלית ביסוד דעתיק באור החכמה, שהארת חכמה זו מושפעת לשלישים אמצעים שהם העיינין וחוטמא, ואז אתפני שערין מעל המצח והפנים, כמ"ש להלן.