ד) ודע כי אע"פ שנתבאר סדר התלבשות ז"ת דעתיק בי"ס דא"א, והאמת, כן זה הוא עיקר התלבשותו העיקרי, אמנם ודאי, כיון שעתיק הוא מתחיל להכנס ולהתלבש גו א"א דרך רגלי העתיק בראש דא"א, כאשר נולד א"א וירד אל הבריאה וחזר ועלה והלביש את העתיק מרגליו, ועלה עד ז"ת שבו. כנ"ל. והוא ממש דוגמת הז"א המלביש את או"א מעט מעט בכניסת המוחין שלו, עד שמלביש כל ז"ת דלהון, וכן הענין כאן, אלא שאין רצוני להאריך בו, כי הוא מקום גבוה ומשם תדענו ותבין ממוצא דבר.
ד) ז"ת דעתיק בי"ס דא"א וכו' מעט מעט בכניסת המוחין עד שמלביש כל ז' תחתונות דלהון. פירוש, כי ענין התלבשות ז"ת דעתיק בי"ס דא"א, אשר חג"ת מתלבשים בג"ר דא"א ובגרון, ונה"י דעתיק מתלבשים רק בגופא, הנה זה הוא בגדלות דא"א. אמנם אין המוחין נכנסים בו בבת אחת. כי בעת עיבורו אין מאירים בו אלא בחי' נה"י דעתיק, דהיינו אור הנפש לבד. ונודע שאור הנפש מתלבש בכלים דג"ר, ונמצא שאלו נה"י דעתיק המאירים לו בעיבור, המה מתלבשים רק בראש דא"א לבד. והוא ע"ד שנתבאר בעיבור דז"א, לעיל בחלק הקודם.
אמנם יש עוד להקשות לכאורה, כי לפי"ז לא היה להתלבש אלא נה"י דעתיק בלבד, כמו בעיבור ז"א, ולמה מתלבשים כל ז"ת דעתיק ברישא. והרי אצל ז"א אומר דאחר שנכנסו חג"ת דעליון לתוך הראש, אז יורדים משם הנה"י לגופא. וכאן אומר שכל ז"ת הם בראש.
אמנם הענין הוא, כמ"ש הרב לעיל (דף אלף ר"ה אות ר"ג), שאלו הנה"י המתלבשים בעת העיבור, אין הפירוש שחג"ת חסר לגמרי, אלא שהם בחינת נה"י בכל קצה מן הו"ק. שפירושו חב"ד חג"ת דכלים, עם נה"י דאורות, ונה"י מתלבשים בחב"ד דכל כלי מהם. ועפ"ז תבין גם כאן, שיש לראש דא"א שבע בחינות נה"י מז"ת דעתיק, שהם: ג' בחינות נה"י דחג"ת דעתיק, המתלבשים בגלגלתא וקרומא ומו"ס, וד' בחינות נה"י, מנהי"מ דעתיק המתלבשים באודנין ועיינין ומצחא וחוטמא, כמ"ש לפנינו.