קטו) אמנם ההפרש הוא, כי שם בחכמה שהיא טיפת מיין זכרים היורדים מלמעלה למטה, לכן ירדו ב' יה"ו העליונים, ונכללו ביה"ו התחתון. אך כאן בבינה, שהיא טיפת מיין נקבות העולות ממטה למעלה, הוא להפך, כי נכללין ד' אהי'ה האמצעים ותחתונים בב' אהי'ה העליונים דיודין שהם ג"כ מ"ב.
קטו) מיין זכרים היורדים מלמעלה למטה לכן ירדו ב' יה"ו עליונים ונכללו ביה"ו התחתון. כי ג' יה"ו הם. א' הוא ע"ב, ב' הוא מ"ה, ג' הוא שם ב"ן, כנ"ל בדברי הרב. והנה כשחכמה סתימאה מזדווג על המ"ן דאו"א שעלו אל הגרון, שה"ס ב' אהי'ה כנ"ל, הנה יוצאת על המ"ן קומה שלמה דחו"ב ותו"מ שהם עסמ"ב. אלא שהס"ג אינו בחשבון כנ"ל, ואין כאן אלא ג' בחינות ע"ב מ"ה ב"ן. וכשקומה הזו יורדת לגרון מלמעלה למטה, הרי כל הג יה"ו באים ביסוד דחכמה סתימאה, שהוא יה"ו דב"ן, שהוא החיך, כנ"ל בדברי הרב.
מיין נקבות העולות ממטה למעלה הוא להיפך, כי נכללים ד' אהי'ה האמצעים ותחתונים, בב' אהי'ה העליונים דיודין. כי גם הג' אהי'ה הם מבחי' ע"ב מ"ה ב"ן, שהם כל הקומה דאבא ואמא שמגרון דאריך אנפין עד החזה, כדברי הרב. ומתוך שהחזה דא"א עלה למקום הגרון, הרי העלה כל קומת או"א אל הגרון, אשר שם ב' אהי'ה דיודין העליונים, שז"ס התכללות ג' גו ג', הנקרא עלית מ"ן. אשר בעיבור א' נכללים ג' דנה"י בג' דחג"ת. ובעיבור ב' לגדלות, נכללים גם הג' דחג"ת בג' דחב"ד. ועליה זו נקראת בשם עלית מ"ן, או התכללות בזווג דעליון, או עיבור, כנודע. וז"ש "מ"ן העולות ממטה למעלה" וכו' "נכללים כולם בב' אהי'ה העליונים".