חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות עא

תוכן

דברי הרב

עא) אחר כך הוא ו' דס"ג הכולל, והוא ו"ק. ז"א שלה דתבונה. ואז ב' נקודים תחתונים מן י' שיש ביוד דמילוי ה' דבינה כנ"ל, בבחי' פנימיות עם חיצוניות שלהם ג"כ, יורדין להעשות בחי' מוחין אל הו"ק אלו, שהם ו' דס"ג הכולל, כדמיון התבונה שמתלבשת בסוד המוחין אל ז"א.

אור פנימי

עא) ב' נקודים התחתונים מן יוד שיש ביוד דמילוי ה' דבינה בבחינת פנימיות עם חיצוניות שלהם וכו', מוחין אל ו"ק אלו שהם ו' דס"ג הכולל. כלומר, כי מדבר כאן בג' ההין דחיצוניות הנ"ל בסמוך, דהיינו ה' הפשוטה, וב' ההין שבמילוי יוד שלה. שה' הפשוטה היא בחי' החיצוניות דד' עליונות, שהם נעשה פנים לד' עליונות דו' דס"ג. וב' ההין הכלולים במילוי הי', הם בחינות חיצוניות דו"ק דה"ר, הנעשים פנימיות דו"ק בו' דס"ג, כנ"ל בדיבור הסמוך, ע"ש. גם נודע, שגם המ"ן דתחתון נכללים בהמ"ן דעליון לצורך המוחין דתחתון, כי התחתון מעלה המ"ן שלו, והעליון מעורר בעצמו את המ"ן ממדת הקטנות שלו בהתאם להמ"ן דתחתון. הרי שב' בחי' מ"ן כלולים בכל זווג, הן לצורך ו"ק דתחתון, והן לצורך הג"ר דתחתון כמ"ש לעיל. וע"כ הוא מכנה אותם בשם ב' נקודות, כי בחינת מסך ועביות שהזווג נעשה עליהם נקראים תמיד בשם נקודה, כנודע. ומתוך שהזווג נעשה ע"י התכללות נקודת התחתון בנקודה דעליון נמצאים ב' נקודות בכל זווג.
וזה אמרו "שב' נקודים התחתונים דיוד דמילוי הי בבחינת פנימיות עם חיצוניות, יורדים להעשות מוחין אל הו"ק אלו שהם ו' דס"ג הכולל". כי בחינת המלכות החיצונה, של המלכות העומדת בחזה של הבינה דס"ג שהוא ה"ר דס"ג, שהיא בחינת ה"ת בעינים של בחינת הו' דס"ג, שהיא חיצוניות לבחינת ה"ת בעינים של הקטנות דבינה דס"ג העומדת בחזה כנ"ל, הנה היא נכללת מב' נקודות. נקודה דגו"ע של הו' דס"ג שעלתה שם, ונקודה דגו"ע של ה"ר דס"ג, שהרושם דקטנות נשאר עומד שם בחזה. והם עתה באמת רק בחינת החיצוניות דו"ק דבינה, הנעשה פנים בו"ק דז"א שהוא הו'. אמנם בחינת הפנימיות גם כן כלול בה, משום כי גם הפנימיות, דהיינו בחינת החיצוניות דג"ר, הנעשה פנים אל הג"ר דו' דס"ג, כלול שם על ידי הורדתה ממקום עינים אל אח"פ החדשים שיתעלו אל הו' בעת הגדלות, אלא נעשה ע"י זווג חדש. וע"כ נחשב בחינת האחורים דו"ק, שגם האחורים דג"ר שנקרא פנימיות בערך הו"ק, גם הוא נכלל שמה. כי גם הזווג דגדלות נעשה עליה, דהיינו שאז היא יורדת ממקום עינים, והבן. וז"ש "בבחינת פנימיות עם החיצוניות". דהיינו למוחין דג"ר הנקראים פנימיות ולמוחין דו"ק הנקראים חיצוניות. 
[וזה אמרו - כאן בדברי הרב בשינוי לשון]