ע) ואמנם ה' זו גימטריא ג' ההין, כי יוד של המילוי נעשין ב' ההין, והרי הם ג' ההין, לפי שג' קוין יש בצורת ה', לכן ה' ראשונה בג' קוין כח"ב שלה, ולכן ה' זו פשוטה ועיקרית, אך י' של מילוי ה' נחלקת לב' ההין כנ"ל, והם בו"ק שלה: הא' בג' קוין חג"ת שלה, וה' אחרונה בג' קוין נה"י שלה. וכנגדן יש ג' ההין אחרים דחיצוניות.
ע) וכנגדן יש ג' אחרות בחיצוניות. כלומר באחורים שלה, כמ"ש (לעיל בדף תתצ"ו אות מ"ז/ב), שמאחורים דד' עליונות דבינה, נעשה הפנים דד' עליונות דתבונה. ומאחורים דו"ק דבינה, נעשה הפנים דו"ק דתבונה ע"ש. והנה כן הוא בכל הפרצופים, שאין הפרצוף יוצא מבחינת הפנימיות של העליון, דהיינו מבחינת עביות שיש בהמסך דבנינו עצמו, אלא מבחינות החיצוניות, דהיינו האחורים דבחינה ההיא, שפירושו ממדרגה נמוכה מבחינת המסך דעליון. אם המסך דעליון הוא בחי"ג, אין העליון מזדווג לצורך התחתון, אלא במסך דבחי"ב, וכו' עד"ז. וזה נוהג בכל עליון ותחתון, כנ"ל (דף תתצ"ח ד"ה וצריך שתדע, שההפרש ע"ש). ומזה תקיש גם כאן בבינה דס"ג, אשר היא כוללת ג"כ ג' ההין מבחינת אחורים שלה, שה' הפשוטה החיצונה, היא בחינת אחורים דד' עליונות, וב' ההין החיצוניות שבמילוי דה' החיצונה, הם האחורים דו"ק שלה, שהם בבחינה נמוכה מן ג' ההין דפנימיות שלה, שהם קטנות וגדלות דקומת ס"ג דס"ג. ותזכור, שכאן מכנה הרב השם אחורים בשם חיצוניות, אמנם הם ענין אחד, דהיינו להורות שהם מבחינה נמוכה מעביות דמסך שבבנינה עצמה.