מב) אחר כך, חזר להיות מטי בכתר, ואז, לא הוי מטי בחכמה ובינה, כי הב' עולים שם ביחד לכתר, ואז הוי לא מטי בחסד כי הוא עולה למקום בינה כאשר בתחלה מפני ב' מרחקים שביניהם, כנ"ל, ואז הוי מטי בגבורה, ואז לא הוי מטי בת"ת, כי אור הת"ת עולה בגבורה מחמת החשק, ואז כלי הת"ת הופך פניו ונותן הד' אורות בנצח, וזה נקרא מטי בנצח.
מב) חזר להיות מטי בכתר לא הוי מטי בחכמה ובינה וכו'. כבר ידעת שביאת החסד להכלי שלו, גורם להיות מטי בכתר, כנ"ל דף שכ"ח ד"ה והנך מוצא, כי אין נתינת אורות אלא פב"פ כדברי הרב לעיל. וא"כ צריכה הבינה להזדכך מבחי"ב לבחי"א ואז מסתלקים האורות דחו"ב אל הכתר וגורמים שם זווג עליון על עביות דבחי"ג, ושוב מטי האור אל הכתר בקומת חכמה כבתחלה. ואז לא מטי בחו"ב, כי האחורים דכלי דכתר המה מפסיקים ומעכבים להארת ג"ר, כנ"ל. ומשום זה לא מטי גם בחסד, כי יש ב' מרחקים פנוים בלי אור שהם חו"ב. וכיון שלא מטי האור בהחכמה, נמצא גם הארת חכמה שיש בחסד נפסקת ממנו, וחזר החסד אל קטנותו, ושוב נצרך לאמו הבינה לינק ממנה הארת ג"ר כנ"ל. וע"כ החסד עולה אל הבינה, והכלי שלו הופך פניו למטה, ושוב יורד האור דגבורה אל הכלי דגבורה, ונמצא מטי בגבורה. ואז לא מטי בת"ת, כי האחורים דגבורה מפסיקים ומעכבים על הארת ג"ר של אור הת"ת, וע"כ אור הת"ת עולה אל הכלי דגבורה, כי לא ירד מהגבורה אלא מכח הארת ג"ר של שליטת החסד על הגבורה כנ"ל, ועתה ששוב הגיע שליטת הגבורה, הרי הגבורה מעלה אורו אליה כבתחילה.
ואז כלי דתפארת הופך פניו למטה, כי מוכרח לבטל את השפעת הג"ר שלו, שהיה הפנים שלו מקודם לכן, ולעשות את האחור שלו להפנים של השפעה. ואז מוריד שארית האור שבו אל הנצח, וזה נקרא מטי בנצח.
עתה נבין ספירת הנצח דז"א על בוריו. כי הכלי דנצח הוא בחינתו של הז"א עצמו, כי החסד הד' של ה' החסדים, הוא כנגד בחי"ג של הכתר וד' הבחינות דאו"י כנ"ל. כי החג"ת הם בחינות כח"ב דחסדים, ונצח והוד הם בחינות ז"א ומלכות דחסדים. והנך מוצא שמצד האור, נמצא ספירת הת"ת עיקרו של אור הז"א כנ"ל, שעצם אור הדעת מתלבש בכלי דת"ת, והוא מטעם חילוף האורות. שמתוך שאור חכמה נתלבש בכתר, ואור בינה בכלי דחכמה, נמצא אור הז"א התלבש בכלי דבינה. ולפיכך נמצא אשר בה' החסדים, מתלבש אור הז"א בכלי דת"ת, שהוא בחינת בינה דה' החסדים, כנ"ל. אמנם מצד הכלים, הרי הנצח נחשב לעצמותו של ז"א כנ"ל. והאור של הנצח, הוא בחינת הו"ק הנשאר בכלי דת"ת אחר הסתלקותו משם אל הגבורה, כנ"ל. וההפרש בינו לספירת הגבורה, הוא כי אור הגבורה, אע"פ שהוא ג"כ בחי' ו"ק, אמנם הוא בערך ו"ק דחכמה, כי הוא שארית החסד מבחינת הארת חכמה שבו, והוא בערך כמו אור הזו"ן דכלי דבינה. אמנם אור הנצח, הוא בחינת ו"ק דאור הז"א, כי נתבאר שאור של הת"ת הוא בחינת אור הז"א בעצם.
ובעיקר צריכים להבחין כאן, כי היחס מהאורות וכלים דחג"ת לאורות וכלים דנהי"מ, הם כיחס ג"ר לו"ק, משום שהחג"ת הם נגד ג"ר דה' בחינות, ונהי"מ הם נגד ז"א ומלכות דה' בחי' כמבואר.