יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה, ואז הזכר נכלל בנוקבא, שהנוקבא מקבלת תחלה, לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר ושניהם בשוה קבלו משורש הכתר עליון, ולפי, שעתה מקבלים משורש חכמה, לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג', שבכאן, והם מקבלים ממנה ונכללים בה, בסוד אשת חיל עטרת בעלה.
יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה. כלומר, שנעשה הזווג על המסך של בחי"ג של המלכות דראש בלי השתתפות עם העביות דהמשכה* דבחי"ד, אשר אז האו"ח העולה ממטה למעלה, אינו משיג קומת כתר עליון, אלא רק עד קומת חכמה העליונה של הראש. וזה אמרו "ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה", דהיינו חכמה של ראש, כנ"ל.
*[צ"ל דהתלבשות - הרב"ש]
הזכר נכלל בנוקבא כו' בשוה קבלו משורש הכתר עליון. פי' כי עתה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ג שהוא ממשיך רק קומת חכמה של ראש. ונמצא שאור החכמה של ראש, התלבש בבחינת כלי דכתר של ראש, כמו שמבאר והולך. וכיון שגם בראש נתכללו הכתר וחכמה זה בזה, נמשך מזה שגם הזכר שהוא רשימו דקומת כתר, והנקבה שהיא בחי' רשימו דקומת חכמה כנ"ל, נכללו גם הם זה בזה, והזכר מקבל אור הזווג של הנקבה. וזה אמרו "כיון שהזכר והנקבה קבלו בזווג הא' בשוה, מכתר עליון של הראש", כמו כן גם עתה, אחר שבא אור החכמה לכלי דכתר של ראש, המה מקבלים ג"כ מכלי דכתר, שניהם בשוה, כמבואר.
הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג' שבכאן והם מקבלים ממנה. כלומר, כי מתחלה בזווג הא' שנמשך קומת כתר של ראש, נמצא שאור הזווג היה שייך אל אור הכתר שעלה מהגוף להמלכות דראש, וכן לזכר דכלי דכתר, שהוא הרשימו דקומת כתר. אבל להנוקבא לא היה שום שייכות בזה האור דכתר עליון, להיותה הרשימו דקומת חכמה, כנ"ל. ונמצא שהנוקבא היא המקבלת מכל אלו הג' האורות, מחמת התכללותה בהם כנ"ל. אמנם עתה, שהזווג נעשה על הבחינה שלה, דהיינו בחי"ג, נמצאת הנוקבא עיקר המקבלת מאלו הג' האורות, כי שאר השנים, אין להם שייכות לקומת חכמה, אלא, שמקבלים ממנה.