ד) ופשיטא הוא שבחי׳ הנפש נאצלה תחלה, ואח״כ נאצל הרוח שהוא מדרגה יותר עליונה, כנודע באדם התתתון, שבתהלה קונה נפש ואה״כ זכה יתיר יהבין ליה רוח, כנזכר בזוהר משפטים דצ״ד וז״ל: ת״ח בר נש כד אתיליד יהבין ליה נפשא וכו', וכן היה באדם העליון, שבתחילה נאצלו ונתגלו בחינת העגולים, שהם בחי׳ מדרגות הנפש והכלים שלהם, ואח״כ נאצלו בחי׳ הב׳ דיושר בציור האדם, שהם מדרגות אורות רוח והכלים שלהם כנודע, כי הרוח נקרא אדם והבן זה מאד. ודבר זה היה בכל העולמות כולם, כי בכל בחי׳ ובחי׳ מהם בחי׳ נאצל הי״ס שלהם בבחי׳ העגולים של הבחי׳ ההיא, ואח״כ נאצלו הי״ס דיושר של הבחי׳ ההיא.
ד) ופשיטא הוא וכו' כי מתחילה בהכרח שמתפשטות הע״ס מראש הקו בלי זווג המכונים עיגולים ונפש, ואח״כ מתגלה בהם אור זכר לזווג המכונה רוח ויושר, דאז מתפשטות ג״כ לתוך וסוף.