א) ודע כי למעלה באמא עילאה יש ג׳ בחי׳: א׳, נקרא סמ״ך ונקרא בינה. והב׳ נקרא ם סתומה ונקרא תבונה. והג', נקרא ד׳ ונק׳ ג״כ תבונה. וזאת התבונה שהיא הג׳, היא אשר מתלבשת נה״י שלה תוך ז״א להעשות לו מוחין, וכאשר ז״א מתבונה זו שהיא הבחי׳ ג׳ המתלבשת בז״א, בהיותן שניהן עולין למעלה אצל הבחי׳ הב׳ שהיא ם סתומה תבונה ראשונה, אשר היא ב׳ אל הבינה, ועליה נאמר אני ישנה אותיות שני״ה, ואז נכללת תבונה הב׳ בתבונה הא׳ ואז שתיהם נקרא תבונות, ואז ז״א נאמר עליו ואיש תבונות ידלנה, כי הרי עולה עמהם למעלה ונכלל בשתיהן, ועתה דולה ומשקה אפילו מאותה תבונה הא׳, וזהו ידלנה לשון יחיד.