א) ועתה צריך שנבאר, מה תועלת נמשך מכל אלו הזווגים, כי הנה כאשר הוא לזווג העליון בהיותן למעלה, והוא זווגא שלים להוריש עטרות לבנים, אז כל מציאת הזווג ההוא, עיקרו לתת מוחין גמורים דגדלות אל זו״ן שבאצילות להוליד נשמות חדשות כנ״ל, ומשם נמשך ג״כ הארה בעולמות בי״ע. והענין כמ״ש בדרוש אבי״ע, כי בעולם הבריאה א״א ואבא אשר שם אין להם רק בחי׳ ו״ק, ואמנם אמא וזו״ן דבריאה יש י״ס לכל א׳ פרצוף שלם. גם יש הקדמה אצלינו, כי כל מה שהיא הארה מועטת למעלה, תהיה למטה כפי ערכה גדלה משל מעלה, ונמצא, כי בהיות הזווג העליון דאו״א למעלה שוין בקומתן ויהיה ג״כ זווג שלים, אז יש הארה גדולה מאד באצילות, ואז יש מוחין גמורים דגדלות אל זו״נ דאצילות, להוליד נשמות הצדיקים שהם מבחי׳ פנימית העולמות, ואז ג״כ ע״י הארה זו נוספים בחי׳ מוחין דגדלות לאבא דבריאה ג״כ, משא״כ קודם זה, כי לא היה בו רק ו״ק שהיא בחי׳ היניקה, ואז בגדלות גם אבא דבריאה יש לו פרצוף שלם.
א) ועתה צריך שנבאר וכו' והוא זווגא שלים להוריש עטרות לבנים. וצריך שתשכיל, אשר המוחין והנשמות שהתחתון משיג מהעליון הנבחן לאב שלו מכונים בשם עטרות או בשם כתרים, ונקראים כן על שם השורש שמשם נמשכים המוחין שה״ס המסך, שממנו ולמעלה נק׳ ראש ושייך לעליון עצמו, והאורות הנמשכים ממעלה למטה המה באים בפרצוף התחתון. והנך מוצא ב׳ בחי׳ במסך ההוא, דהיינו במה שמשמש לעליון גופיה, ובמה שמשמש לתחתון, ותדע, שבחי׳ זו המשמשת לעליון נק׳ עטרה, ובחי׳ זו המשמשת להמשכת האורות לתחתון נק׳ כתר.