ג) והנה זה הד׳ של מילוי יו״ד שהיא מלכות דאמא היא י״ס גמורות, אלא שכיון שכל שיעורם אינם רק ד׳ תתאים דאמא המתלבשין בה בסוד מוחין כנ״ל, לכן כל י״ס שבה נקרא ד׳, ע״ש ד׳ מוחין שלה שהם ד״ת דאמא. גם ענין ד׳ זו היא כנודע, כי לעולם אין העליון מתלבש בתתתון רק האחוריים שבו לבד ונעשים פנימים לתתתון. והנה נודע כי אין העליון מתלבש בתחתון אלא המלכות שבו לבד, נמצא א״כ כי האחורים של מלכות דאמא עלאה הם מתלבשים בתבונה ונעשים שם פנים, והבן זה מאד.
ג) אין העליון מתלבש בתחתון רק האחורים שבו וכו', נמצא אם כן כי האחורים של מלכות דאמא עילאה הם מתלבשים בתבונה: כבר נתבאר בענה״ק שסוד התלבשות נה״י דעליון בתחתון, מקורו מעליית מ״ן לעינים, שאז נחלקה כל מדרגה לחצאין, שע״ס דראש נתחלקו לגו״ע ואח״פ, וע״ס דתוך לכו״ח ובינה וזו״ן, כמ"ש לעיל בפמ״ס ט"ו וט"ז באורך. גם נתבאר לעיל בפמ"ס דף תקפ"ג ובכ"מ ענין אחורים דכל מדרגה שה"ס הרשימות הנשארות במדרגה מעת הזדככות והסתלקות ההתפשטות א׳, שענין הסתלקות האור הולך ומסתלק על סדר המדרגה, שמתחלה מזדכך המסך לבחי״ג ונעלמת קומת כתר ואח״כ מזדכך לבחי״ב ונעלמת ג״כ קומת חכמה ואח״כ לבחי״א ונעלמת ג״כ קומת בינה וכו׳ עד שמסתלק כולו. והרשימות הנשארות במדרגה מאותן ד׳ הקומות שנתגלו בזמן הסתלקות האור המה נק׳ בשם אור אחוריים. ויש ברשימות הללו ב׳ בחינות: בחי״א היא הרשימות מעצמות האורות והם מכונים אחורים דאותיות או ריבוע של אותיות השם. ובחי״ב היא הרשימות שנשארו במסך מבעת שהוציא ד׳ הקומות הנ״ל, והם מכונים בחשבון של אותיות השם בריבוע כמ"ש שם באורך.
ועם זה תבין, שבעת שהמלכות היתה במקומה בפה הרי היתה מוציאה ע״ס מאו״י ואו"ח בקומת כתר, ואח״כ בזמן עלית מ״ן לנקבי עינים נמצאת שנחסרה מג׳ קומות כח״ב, כי נשאר שם רק קומת זו״ן, מפני שהאו״ח העולה מחכמה לכתר, אינו מוציא רק קומת זו"נ. כמ"ש לעיל בענף ג׳ בפמ"ס. ונמצא ע״כ שנשאר במסך הזה שעלה לנוק׳ עינים ג׳ רשימות מאותם ג׳ קומות כח״ב שנעלמו בסיבת עליתה לעינים. ותדע שה״ס אחורים דמלכות דעליון המתלבשים בתחתון, כי כל החיבור בין עשר ספירות דראש שיצאו מעינים ולמעלה, ובין המדרגה התחתונה שנעשתה מסוד אח״פ שיצאו לבר מרישא לבחי׳ גופא, הנה הוא ע״י ג׳ אחורים דמלכות דנקבי עינים שמתפשט באח״פ אלו, כי באמת היה שם מקומם של ג׳ הקומות הללו מתחילה בטרם שנעלמו, שהרי בעת שהיה המסך בפה יצאה שם קומת כתר, ובעת שנתעלה לחוטם יצאה קומת חכמה, ובעת שנתעלה לאוזן יצאה קומת בינה כנ"ל.
וזה אמרו שהאחורים דעליון מתלבשים בתחתון ונעשים בו לפנימיים וכו': והיינו אח״כ שנעשה זווג דגדלות והורדת המסך בעליון, שבזה נמצא התחתון שה״ס אח״פ חוזר ומתחבר עם העליון למדרגה אחח, כמ"שבפמ״ס דף תרס"ב ד"ה ולפיכך ע״ש. הרי אז אחורים אלו בעצמם המלובשים באח״פ חוזרים ונעורים לבחי׳ פנים וג״ר. כי בהורדת המסך מנקבי עינים לאוזן, הרי המסך בא לבחי׳ הרשימו דבינה, שנשאר שם מבטרם עליית מ״ן לעינים, שכבר יצאו משם ע״ס בקומת בינה, ונמצאים האחורים ההם שחוזרים ונעורים ונעשים לפנים דנשמה. ועד״ז, אם הורד המסך יותר למטה לבחי׳ חוטם, הריהו בא לרשימו הנשאר שם מקומת חכמה, ונעשים האחורים לבחי׳ פנים דאור החיה. ואח"כ כשהורד לפה, הרי שמגיע שם לרשימו הנשאר שם מכבר מקומת כתר וניעורים האחורים כבקדמותם, שיוצאים שם ע״ס בקומת כתר, ומקבלים אור דיחידה. והנה נתבאר היטב איך האחורים דעליון מתלבשים בתחתון, ונעשים שם לבחי׳ פנים וזכור זה.