ב) ונבאר ענין אמא ומשם תקיש אל אבא, הנה אמא יש לה י״ס: ט״ס ראשונות יש בהם פנים ואחור, והם תופסים כל שיעור קומת אמא עלאה. ואח״כ המלכות שבה, מתחלת מתחילת החזה ולמטה שבה, ומלבשתן. נמצא, כי אינם מגולים מאמא רק ו׳ ראשונות שלה, ולהיות כי אמא זו היא ו״ד של מילוי יו״ד של הוי״ה, בסוד והבן בחכמה כנודע. לכן כ״א מן ו׳ ראשונים כלולה מי׳ של אבא, והם ס׳, וזו נקרא אמא סתימאה. ושאר ד׳, הם מתלבשים תוך המלכות שלה, ששיעור קומתה הוא ד׳ תחתונים דאמא לבד, ולכן נעשים מוחין אליה (פי׳ לתבונה). ואינה נקרא בחי׳ אמא, רק ו׳ עלאין שהוא ס׳ ושאר הד׳ היא ם סתומה, דד׳ תתתונות שלה נקראים מלכות שבה שהם מוחין שלה, ונעשין חלק אבר שלה, ועל שמה נקרא. והרי כי ו״ד דמילוי יו״ד של הוי״ה, היא אמא עילאה: ו׳ אמא, ולכן ו׳ זו יש לה ראש לרמז כי יש בה י״ס. ד׳ המלכות שבה, ובתוכם מתלבשים ד׳ תחתונות דאמא. לכן אינן ב׳ דלתי״ן רק דל״ת א׳, והם יו״ד בשלימות.
ב) הנה אמא יש לה י"ס ט"ס ראשונות יש בהם פו״א וכו': וצריך שתדע, שכל המדובר שבכאן הוא מהויה דס״ג: שיוד דהויה זו כוללת כתר וחכמה, וה׳ ראשונה ה״ס הבינה, ו״ה ה״ס זו״ן, כמ"ש הרב בענף ט"ז אות ז׳ ד"ה והנה, וע״ש בפמ״א ד"ה והנה, שמזמן תיקון המ״ן ואילך נחלק כל ראש לשנים, כי ה״ת של ע״ס דראש שהיתה בפה עלתה לעינים שה״ס חכמה של ראש, ויצאו ע״ס דראש מעינים ולמעלה, וע״כ מכונות ע״ס אלו: כתר וחכמה, או גלגלתא ועינים, או הויה דע״ב, או או״א עילאין, או יוד דהויה. אשר קוץ העליון ה״ס גלגלתא וכתר, יוד גופה ה״ס עינים וחכמה. אמנם בינה וזו״נ של ראש המכונים אח״פ יצאו לבר מראש, משום שהמסך עומד ומקיף כבר מלמעלה על גבי אח״פ. וכיון שאח״פ מקבלים האור ממסך ולמטה נבחנים בבחי׳ גופא וחג״ת, כלומר שאבדו בחי׳ הראש שהיה להם מטרם עליית ה״ת לעינים. כי אז היו אח״פ למעלה מהמסך, משא״כ עתה נמצאים למטה מהמסך. ואח״פ אלו מכונים: ה׳ ראשונה דהויה או ישסו״ת או הויה דס"ג, כמ"ש כ"ז שם בענף ט"ז בפמ״א ובפמ"ס, ואין להכפיל דברים.
וזה אמרו, הנה אמא יש לה י״ס. הכונה על אותה אמא הכלולה ביוד דהויה דס״ג, שנק׳ אמא עילאה, שה״ס ס״ג דע״ב ולא ס״ג ממש, כי רק ה׳ ראשונה נקראת הויה דס״ג ממש, אמנם אמא עלאה ה"ס ו״ד דמילוי יוד דהויה ולא ה׳ ראשונה דהויה. וכבר נתבאר שצד ימין ה״ס אבא עילאה שה״ס יוד דהויה שנק׳ ג״כ הויה דע״ב, וצד שמאל שבו ה״ס אמא עילאה הנז', שה״ס ו״ד דמילוי יוד הנק׳ ג״כ בשם אהיה דיודין.
וזה אמרו ט"ס ראשונות יש בהם פו"א והם תופסים כל שיעור קומת אימא עילאה וכו': רצונו לדייק בזה אשר ט״ס אלו כוללות כל עצמותה וקומתה של אמא עילאה, שה״ס קו שמאל דאבא עילאה הנק׳ בשם אהיה דיודין, וה״ס ו של המילוי ו״ד דיוד. אמנם הד׳ דמילוי ו"ד ה״ס ה״ת והמסך שעלה לנקבי עינים, המעלה או״ח ומשמש שם לאבא ואמא עילאין יחד, וע״כ אינה נחשבת על גופא דאמא עילאה עצמה, כי אמא עילאה ה״ס קו שמאל דאבא בדיוק, כנ"ל. אמנם מסך זה נבחן ג"כ למלכות דאמא עילאה, משום שהמסך הזה משמש ומעלה או״ח מלמטה למעלה, ונק׳ ע"כ בשם מלכות.
וזה אמרו, ואח"כ המלכות שבה מתחלת מחזה ולמטה ומלבשתןוכו׳ ששיעור קומתה הוא ד׳ תחתונים דאמא לבד ולכן נעשים מוחין אליה וכו': דהיינו כמ״ש בענה״ק, שמסבת עליית המלכות שבפה דראש למקום עינים, ירדה בחי׳ פה דראש וקיבלה לבחי׳ מלכות דמלכות שה״ס חזה, וע״כ כל תחתון אינו מלביש מעתה לז״ת דעליון כמו שהיה בא״ק, אלא רק לד׳ תחתונים דעליון, שה״ס תנה״י, דהיינו מחזה דעליון ולמטה. וזה אמרו, אשר המלכות הזו שה״ס ד׳ דמילוי ו"ד, אשר מתפשטת בעצמה לע"ס כדי להתלבש בפרצוף תחתון, דהיינו בתבונה שה״ס ה׳ ראשונה דהויה, נמצאת מקומה מחזה ולמטה דאמא עילאה, אמנם למעלה מחזה ה״ס אמא עילאה עצמה שהתחתון אינו יכול להלבישה שם כמבואר. ותדע שמ״ש הרב לקמן בסוד ה׳ ראשונה, שהו׳ שבתוך הה׳ היא ו׳ קטועה בחוסר ראש, שמוקף בד׳, הנה ד׳ זו ה״ס המלכות דאמא הנ״ל, שמסבתה יצאה ה״ר לבר מראש, ונמצאת הד׳ הזו היא המגבלת לה״ר, וחסרה מחמתה מבחי׳ ראש, והבן.
לכן אינם ב׳ דלתי״ן רק דל״ת א׳ וכו': כי בנוק׳ דז״א נתבאר בע״ח שער ל"ה פ"ג שיש שם ב׳ דלתי״ן עש"ה. וז״ש שכאן במלכות דאמא עילאה, אינו נוהג זה כמ״ש במקומו בע"ה.