חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות א

תוכן

דברי הרב

א) דע, כי יש כמה מדרגות פנים ואחור, והם שמות פשוטים ומילואים, לכן נבאר בחי׳ או״א ומהם תקיש אל השאר. והנה כתר דאבא הוי״ה פשוט, וכן כתר דאמא אהי״ה פשוט, וזהו פנים שלהם. ואמנם האחוריים שלהם הם י׳ אותיות: י׳, י״ה, יה״ו, יהו״ה, אחורי כתר דאבא. א׳, א״ה, אה״י, אהי״ה, אחורי כתר דאמא. וכל זה בט״ס הכתר דאו״א.

פנים מאירות

א) דע כי יש כמה מדרגות פנים ואחור וכו׳ כתר דאבא הוי״ה פשוט כתר דאמא אהי״ה פשוט וכו': הנה ענין פנים ואחור וחשבונם, הנבחן בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי דהויות, כבר נתבאר באורך בענף הקודם. אלא שנשאר לנו לבאר כאן, ענין פנים ואחור וכו׳ של שמות אהיה, איך המה מתבארים באמא.
וכבר נתבאר זה בענף ט"ז בפמ"א ובפמ״ס. וז״ל הרב שם באות א׳, דע, כי אמא עילאה יש לה הויה דס"ג והוא נוקבא אל אבא וכו', והנה הויה זו נחלקת בד׳ אותיותיה והם: ב׳ אהיה דיודין, וא׳ דאלפין, וא' דההין, ורמוזה בה׳ ראשונה דהויה הכוללת וכו׳. ואמנם בהתחלקותה לב׳ בחינות וכו׳ בחינה ראשונה הנרמזת במילוי יוד נק׳ אהיה דיודין ובחינה שניה נק׳ הויה דס"ג ונרמזת בה"ר דהויה הכוללת וכו׳ עש״ה. וצריך שתבחין כאן ג׳ פנים שמראה לנו הרב בגדרה של בחי׳ אמא: פן הא׳ הוא גדר הכללי של פרצוף אמא שמוגדרת בהויה דס״ג, דהיינו בסוד ע״ס בקומת בינה, משום שמסך שלה ה״ס בחי׳ ב׳. משא״כ גדרו של פרצוף אבא בדרך כללי, הוא בהויה דע״ב, דהיינו בע״ס בקומת חכמה. להיות המסך שלו בסוד מסך דבחי״ג, כנ"ל בפמ"ס בענף ג'. וזה אמרו, דע כי אימא עילאה יש לה הויה דס"ג, וכו'.
פן הב', הוא היותה בבחי׳ זווג עם אבא, אשר אז נמצאת אמא תמיד בצד שמאל דאבא בקומה שוה, שזה נוהג בכלהו מדרגות דה״פ עסמ״ב, שאז נבחן צד הימין שהוא אבא בשם הויה, וצד השמאל שהיא אמא, נבחנת תמיד בשם אהי״ה. וזה אמרו, והנה הויה זו נחלקת תמיד בד׳ אותיותיה: והם ב׳ אהיה דיודין, וא׳ דאלפין וא׳ דההין. דהיינו כדאמרן, דאע״פ שהויה דס״ג ה״ס אמא בדרך כללי, מ״מ נבחן שם גם אבא: שצד הימין דפרצוף ס״ג מכונה אבא, וצד שמאל מכונה אמא. וכאן מגדיר לנו שרק אבא דס"ג נבחן בשם הויה דס״ג, משא״כ אמא דס״ג, נקראת רק בשם אהי׳. וצד שמאל די״ה דס״ג הם ב׳ אהיה דיודין וצד שמאל דו״ה דס״ג הם א׳ דאלפין וא׳ דההין. וטעם המילויים כבר נתבאר שם בפמ״א באורך עש״ה.
פן הג', מראה על חילוק המדרגה לב׳ חצאים שנתחדש באור העינים דנקודים, שכלהו ראשים נתחלקו אז לשנים: שגו״ע נעשו בלבדם לראש, ואח״פ יצאו לבר מראש, וע״כ נותן לנו על זה גדר מיוחד, אשר בחי׳ גלגלתא ועינים דהמדרגות של פרצוף אמא, שנשארו בבחי׳ ראש, מכונים תמיד בשם אהיה דיודין ואין בהם בחי׳ אהיה דאלפין וההין. להיותם בחי׳ ראשהא׳ דכל מדרגה. וכבר נתבאר בענף הקודם, שכל המילויים דשמות דראש הם ביודין, המרמזים על שרשי כלים. אמנם בחי׳ אח״פ של המדרגה שהמה יצאו לבר מרישא, נבחנים בהוי״ה דס״ג בצד ימין, ובד׳ שמות אהי׳: ב׳ דיודין וא׳ דאלפין וא׳ דההין, בצד שמאל, כנ״ל.
וזה אמרו, ובהתחלקותה לב׳ בחינות, כלומר לגו״ע ולאח״פ, אז בחינה הראשונה, כלומר גו״ע, נרמזת במילוי ו״ד דיו״ד דהויה הכוללת, ונק׳ אהיה דיודין, ינק׳ אמא עילאה או בינה. ובחינה השניה, כלומר אח"פ שיצאו לבר מראש, נרמזה בה׳ ראשונה דהויה הכוללת, ונק׳ הויה דס״ג, ונק' תבונה, דהיינו כאמור. וזכור היטב כל ג׳ הפנים הנ״ל ע״פ גדריהם המפורשים כאן, כי תצטרך להם בכל מלה ומלה שבדרושי הרב במוחין דאו״א.