ד) עוד יש חילוק אחר והוא, כי בז״א יצאו ב׳ נקבות שהם לאה ורחל, אחת נגד מקום המגולה למטה מיסוד ואחת כנגד מקום המכוסה, כמו שהם כאן: בינה, ותבונה. אבל ביעקב ודור המדבר, אינם יוצאין שניהם אלא למטה במקום הגלוי.
ד) אבל ביעקב ודור המדבר וכו׳ אלא למטה במקום הגלוי וכו׳: וזהו ג״כ מטעם הנ״ל אצל לאה, שלא יכלה לצאת מתחילת אצילותה בבחי׳ פנים דז״א, משום מסך דיסוד דאבא שאינו מקבל בחי׳ ג״ר דס״ג עש״ה. והנה מטעם זה אי אפשר לפרצוף דכורא שיצא מחזה ולמעלה דז״א כמו אבא עילאה, שיצא בצד ימין דא״א מחזה ולמעלה, כי פרצופין דכורין נמשכים מהחסדים דגלגלתא דא״א ששם מלובש חסד דעתיק, שהוא המקור דכלהו פרצופין דכורין דאצילות כנ"ל. ונתבאר שם שמטעם זה אפי׳ אבא עילאה נבחן שחסר לו ג״ר דע״ב המיוחס לו עש״ה. אמנם מקבל עכ״פ בחי׳ ג״ר דס״ג המאירים בגבורות היוצאים מיסוד דעתיק וע״כ עומד מחזה ולמעלה בא״א, משא״כ בחזה דז״א שמסך דיסוד אבא מחובר ביסוד אמא, ואפי׳ הגבורות שיוצאים מפי יסודותיהם דאו״א שבחזה דז״א עדיין אין בהם הארת ג״ר כשלימות מתחילת יציאתם, דע״כ יצאה לאה רק באחור דז״א כנ״ל, וע״כ בחי׳ דכורא שאין לו בחי׳ ג״ר ממקורו עצמו אינו יכול משום זה לעמוד כלל מחזה דז״א ולמעלה ששם בחי׳ ג"ר, כנ״ל בד״ה וזה אמרו אלא מחזה ולמטה שכבר כלתה שם בחי׳ ג״ר, כנ"ל.
וזה אמרו באות ה' והנה יעקב ודור המדבר שתיהם יוצאים מן יסוד דאבא שמתעלם תוך יסוד דאמא וכו': דהיינו כדאמרן, שיש כאן שני גרעונות: א׳ שמסך דיסוד אבא המחובר ביסוד דאמא מעכב על גלוי הארת נשמה דס״ג, דע״כ אפי׳ לאה שמקורה בגבורות העליונים שהם בחי׳ ג״ר מ״מ לא יכלה לצאת בבחי׳ הפנים דז״א כנ"ל. וז״ש שיסוד דאבא מתעלם תוך יסוד אמא. והגרעון הב׳ הוא, שבהיות הדכורין שה״ס החסדים חסרים ממקורם בחי׳ ג״ר המיוחס להם להיותם נמשכים מאבא עילאה ומגלגלתא, וע״כ לא יכלו לעמוד אפי׳ באחור דמקום ג״ר, דהיינו מחזה ולמעלה כמו לאה, אלא שהוכרחו לרדת מחזה ולמטה, שכבר כלתה שם הארת ג״ר דס״ג, כנ"ל ד"ה וזה אמרו משא״כ לאה שהיא פרצוף נוק׳ הנמשכת מגבורות שיש לה עכ״פ ממקורה בחי׳ ג״ר, יכולה להמצא ג״כ מחזה ולמעלה אלא באחור דז״א, כמ״ש שם.