נ) ואח״כ אמר לי מורי זלה״ה כי במה שכתבתי למעלה שהחסדים יוצאין לחוץ מיסוד דעתיק, שאין הענין כן, אלא כך הוא הענין: כי ב׳ חסדים וחצי נשארו סתומים בתוך היסוד דעתיק, וב׳ חסדים וחצי האחרים ירדו בגלוי למטה מזה היסוד, משא״כ בגבורות שכולם הם עומדים מגולות לחוץ מצד השמאלי, (נ״א. וב׳ גבורות וחצי כנגד הסתום וב׳ גבורות וחצי) ירדו בגלוי למטה מזה היסוד.
נ) ואח״כ אמר לי מורי זלה״ה וכו׳ כי ב׳ חסדים וחצי נשארו סתומים בתוך היסוד דעתיק וכו'. ההבחן בין ב׳ שמועות הללו, כי ע״פ שמועה הא׳ אע"פ שלא נגלה הארת נשמה בחו״ג שמפי היסוד ולמעלה מ״מ נגלה שם בחי׳ תיקון קוין גם בחסדים, דע״כ אומר שם שגם החסדים יצאו מפי יסוד דעתיק ועמדו בקו ימין דא״א. אמנם בשמועה הב׳ אומר, שמפי היסוד ולמעלה ששם בחי׳ ע״ב שאינו מקבל הארת נשמה דאוירא, הנה נמצא משום זה שאינו מקבל אפי׳ הארת תיקון קרן מאוירא, כי רק הגבורות להיותם בעצמם נמשכים מאוירא ע״כ יש בהם תיקון קוין אפי׳ במקום הסתום, משא״כ החסדים שעצמותם נמשך מגלגלתא דא"א ששם מלובש חסד דעתיק, ע״כ אין בבחי׳ החסדים תיקון קוין כמו בראש דא״א גופי׳, כמ"ש לעיל. אלא רק מפי יסוד ולמטה ששם בחי׳ ס״ג ומקום גילוי דנשמה מאוירא, אז מתתקנים החסדים ג״כ מכח הנשמה הזו ומקבלים תיקון קוין והבן היטב.
וזה אמרו וב׳ חסדים וחצי נשארו סתומים בתוך היסוד דעתיק. שזה יורה לנו שהמה בבחי׳ קו אחד זה למטה מזה כמו שהיו בטרם עליית מ״ן דאו"א. וז״ש וב׳ חסדים וחצי האחרים ירדו בגלוי למטה מזה היסוד כלומר, שהמה קבלו תיקון קוין משום שירדו למקום הגילוי דהארת נשמה ממוחא דאוירא, להיותם כבר בבחי׳ ס״ג כמבואר.