ז) והענין הוא, כי היסוד של ע״י הוא יסוד דכורא, והוא צר וארוך ואינו רחב כמו היסוד דנוקבא שהוא עמוק ורחב, ולכן אין בו מקום לסבול בתוכו החו״ג שלו. אמנם בתחלה נכנסין ומתפשטין ויורדין מלמעלה הגבורות בתוכו, לפי שעטרא דגבורא הוא במוח הד׳, התחתון מכל הד׳ מוחין כנודע, לכן מוח התחתון יורד תחלה ומתפשט ונכנס ביסוד דעתיק.
ז) היסוד של ע״י הוא יסוד דכורא והוא צר וארוך וכו׳ אין בו מקום לסבול בתוכו החו״ג שלו וכו'. ותשכיל זה משורשם במ״ה וב״ן דא״ק שה״ס הנקודים, כמ"ש בפמ"ס בשער התיקון אות ג' אשר פה דראש דב״ן דא״ק שהם ג״ר דנקודים מסתיים עד סיום ת״ת דס״ג דא״ק, דהיינו סיומא דגופא דס״ג דא״ק ששם ה"ס היסוד דס״ג הזה, ותופש כל המקום שמטבור עד סיומא דגופא. וז״ס המרומז בכ״מ שיסוד דנוק׳ קצר ורחב, שלצד היותו בחי׳ ראש וג״ר דנקודים ובחי׳ התפשטות דגופא דס״ג עצמו ע״כ הוא רחב, ויש מקום בתוכו לסבול האורות כי ג״ר דנקודים היו מתוקנים במקצת גם מתחילת אצילותם כמ״ש שם. אמנם הוא קצר, כי האורות דג״ר הללו לא יכלו להתפשט לסיומא דגופא ולמטה לז"ת דנקודים, כי מטעם חסרון אח״פ שבראש א׳ דב״ן שמחזה עד הטבור, לא היה שם אלא אור הנקבה המקבלת ואינה משפעת כמ"ש שם, משא״כ פרצוף הפנימי דנקודים הנק׳ מ״ה דא״ק שהוא נמשך ועולה על אח״פ דעליון, אשר ע״כ יצאו בו ב׳ מדרגות: גלגלתא וע״ב. וגו״ע דע״ב מלבישים על אח״פ דגלגלתא עד סיומא דגופא דס״ג, ואח״פ דע״ב יצאו לבר מגופא דס״ג למקום ז״ת דנקודים שה״ס יסוד דכורא שנמצא לבר מגופא, כמ״ש שם באריכות עש״ה.
וז״ס הנרמז בכ״מ שיסוד דכורא צר וארוך, כי להיותו לבר מגופא דס״ג והוא בחי׳ אח״פ חיצונים דע"ב ע״כ הוא צר. כלומר, שאינו מתוקן באופן שיוכל לסבול בתוכו האורות, משום שכבר יצא אפי׳ מבחי׳ תיקון ראש דנקודים. ונודע שאור העינים כבר נסתיים בפה דראש ולא נתפשט מהאור ההוא לבר מראש דנקודים כלום, ע״כ אין כחו יפה שיוכל לסבול בתוכו האורות. וכל זה הוא כשאנו מבחינים אותו כלפי עצמו, אמנם בשעה שהוא מתחבר לפרצוף תחתון, דהיינו ע״ד הנ״ל כשמתלבש בחג״ת דא״א, נמצא שנעשה שם לבחי׳ התפ״ב, כנ"ל בדיבור הקודם שמסך המסיים דעליון מתהפך להיות בחי׳ מסך דהתפ״ב אצל התחתון בסוד חזה דא״א, וראוי ע״כ לזווג דאור העליון. וזה המכונה ארוך. כלומר, דאע״פ שאינו ראוי לקבלה שה״ס צר, מ״מ הוא ראוי להשפעה בהיותו מתארך לבחי׳ התפ״ב אצל התחתון והבן.מוח התחתון יורד וכו׳ החו״ג יחד, אלו מבפנים ואלו מבחוץ וכו׳ וא"ת למה בז״א וכו'. פי׳, כי כבר נתבאר בענה״ק ההבחן בין ג״ר דא״א המלבישין לחג"ת דעתיק, שמשום גניזו דנה״י דאחור היה מוכרח הדעת דרדל״א להתלבש במוחא דאוירא בסוד נשמה וג״ר דא״א בתיקון קוין. אמנם במו״ס עצמו אין הדעת דרדל״א יכול להתגלות להיותו בחי׳ ע״ב, שבינה דע״ב לא נתחברה לרדל״א שה״ס ביטול הזווג דאו"א הפנימיים כמ"ש בפמ״א דף תתכ"ה ד"ה גם עש"ה.
אמנם הארת מו״ס מתגלה בדיקנא דא"א, ובסוד הזווג דב׳ המזלות נמשך משם בחי׳ ג"ר ותיקון קוין לחג"ת דא״א ולאו״א כמ"ש בפמ״א דף תת"נ ד״ה גם. באופן שבראש דא״א אין בו תיקון קוין, אלא כח״ב שלו עומדים בקו אחד זה למטה מזה. ועכ״ז בגופו של א״א יש שם תיקון קוין וחג״ת שלו מתוקנים בג׳ קוין יש״א. וכן או״א מלבושי חג״ת אלו ג״כ נמצאים בתיקון קוין עש״ה.
ונתבאר בדברי הרב ענף ס"ה אות ד׳ שחסד דעתיק מתלבש בגלגלתא דא״א וגבורה דעתיק מלובש במו״ס דא״א. ותדע שחסר דעתיק הזה המלובש בגלגלתא דא״א. הוא השורש לכל החסדים שבפרצופי אצילות. וז״ס המספר של ה״ח וה״ג האמורים בפרצופי אצילות, כי נתבאר אשר בגלגלתא דא״א לא התלבש דעת דרדל״א שה״ס נשמה וג"ר דא״א להיותו בחי׳ ע"ב כנ"ל בפמ״א דף תתכ״ה ד"ה גם. וע״כ אין שם אלא ה׳ ספירות חג״ת נ"ה לבד, כי חסר ג״ר וחסר בחי׳ קו אמצעי דנה״י שה״ס יסוד ומלכות כמ"ש שם. וע״כ נבחנים מספר החסדים הנמשכים מחסד דעתיק דרך הגלגלתא במספר ה׳׳ח שמחג״ת נ״ה לבד כמבואר.
אמנם הגבורות שהם נמשכים ממו״ס ששם מלובשת גבורה דעתיק, הנה נתבאר שהארתם יוצאת לחוץ בסוד המזלין, שבזה משיגים הארת נשמה ממוחא דאוירא וגם תיקון קוין, הרי המה באמת ח׳ ספירות שמבינה ולמטה. אמנם להיותם נמשכים יחד עם ה׳ חסדים דגלגלתא, ע״כ מכונות הגבורות ג״כ בשם ה׳ גבורות. וזכור זה כי הוא מפתח מקורי למוחין דאו״א וזו״נ.
ובזה תבין שבחי׳ קו שמאל דא״א חשוב יותר מקו ימין. וכן ה"ח וה״ג היוצאים מפי יסוד דעתיק המלובש בחזה דא״א נמצאות ג״כ הגבורות חשובות יותר מהחסדים, משום שה״ג ה"ס ג״ר ונשמה שנמשך להם מדעת דעתיק שבמוחא דאוירא, משא״כ ה׳ חסדים להיותם נמשכים מבחי׳ הגלגלתא שה״ס ע״ב שהמה בחוסר ג״ר, וע״כ המה גרועים מהגבורות כמבואר.
גם נתבאר בדיבור הקודם שבחי׳ יסוד דעתיק מתהפך להיות לבחי׳ הסתכלות ב׳ אצל א"א שנק׳ חזה. והחזה מתהפך להיות לבחי׳ הסת״א אצל או״א שנקרא פה דראשייהו. באופן שמחזה ולמעלה יוצאות ע״ס דראש דאו״א