ו) והטעם הוא, בחי׳ היסוד של עתיק המתלבש בתוך פנימית א״א כנ״ל, וכמ״ש במקומו בענין ז״א, שלסבת היותו בתוכו ב׳ יסודות דאו״א גרם שיצאו ממנו לחוץ בחי׳ יעקב ורחל ולאה המלבישין את ז״א, כן הענין בא״א, כי האורות החו״ג היוצאין מן היסוד דעתיק המתלבש תוך א״א, הם הממשיכין ומלקטין ומאחיזין האורות דאו״א, וכן הכלים שלהם, ומתקנים אותם שם ומלבישים המקום ההוא, ונעשו שם פרצופים גמורים.
ו) היסוד של עתיק המתלבש בתוך פנימיות וכו' הם הממשיכין ומלקטין ומאחיזין האורות דאו״א וכו'. כבר נתבאר שחג״ת דעתיק מתלבשים בג״ר דא״א ונה״י דעתיק בז"ת דא״א. גם ידעת שהתפ״ב דעליון נעשה התפ״א אצל התחתון, כנ״ל ענף ט' אות ב׳. וכן התפשטות ג׳ דעליון, דהיינו בחי׳ מסך המסיים לפרצוף דעליון, נמצא שנעשה סוד התפ״ב אצל התחתון בחזהו, שמחזה ולמעלה מוציא בחי׳ ט״ר דגופא שנק׳ חג״ת ומחזה ולמטה בחי׳ ע״ס דסיומא שנק׳ נה״י. נמצא שהתפ״ב זה דא״א נעשה התפ״א ופה דראש לאו״א.
וזה אמרו: כי האורות החו״ג היוצאים מן היסוד דעתיק המתלבש תוך א״א הם הממשיכין ומלקטין ומאחיזין האורות דאו״א. כי תחילת הפרצופים דאו״א נעשים מאורות דחג״ת דא״א והיינו בבחי׳ נפש רוח לבד, כי החזה דא״א נעשה לפה דראשייהו דאו״א. וע״כ מהאורות היוצאים מחזה ולמעלה נעשים או״א עילאין בסוד אור דרוח וסוד הראש, ומהאורות היורדים מחזה ולמטה נעשים ישסו״ת בסוד אור הנפש וסוד הגוף. אמנם הארת נשמה דאו״א המה מקבלים מדיקנא דא״א כמ״ש במקומו בע״ה.