ד) ועתה נבארם בפנים האדם עצמו, איך הם י״ג תקונים. ואמנם תחת שני פאתי הראש שם מתחילין ב׳ רישין דדיקנא והם קצרים ולא רחבים והם כנגד האזן, וזהו תיקון א׳ נקרא אל.
ואח״כ תיקון הב׳, והוא שורות השערות הגדלים בשפה עליונה על הפה לאורך, וזהו רחום.
ג׳ וחנון, הוא אותו ארחא שכנגד האמצעות החוטם.
ד׳ ארך, הוא שורת שערות שתחת שפה התחתונה.
ה׳ אפים, הוא ארחא תניינא המפסיק באמצע הזקן, והוא מכוון נגד ארחא קדמאה שתחת החוטם.
ו', ורב חסד, הוא תחת תיקון קדמאה דא״ל, והוא סיום שיעור אותן השערות הקצרות של שער הזקן. והוא במקום שמתחיל להתרחב מעט, שהוא מקום התחלת עצם הלחיים עצמו, שהוא יוצא כמין זויות תחת האזן, ומשם ולמטה הוא רחב יותר משל מעלה, וזהו נקרא ורב חסד, וזה נמשך עד המקום שכנגד הפה.
ז׳ ואמת, הם ב׳ הפנים החלקים מן השיער: תרין תפוחין קדישין.
ח׳ נוצר חסד, והוא נקרא מזלא קדישא והוא הזקן מכנגד הפה ולמטה, שהוא כללות הזקן בכללותן בחיבור א׳, כי מה שלמעלה מזה הוא נחלק לב', כי ב׳ תפוחין וחוטמא מפסיקין בנתיים, ואמנם מכנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן, והתחברותן יחד. ואמנם הוא מאוד עבה, והם שערות ע"ג שערות, ואלו נחלקין לב׳, כיצד, צד הזקן מכנגד מעלה, שהוא מקום הזקן המגולה הוא תיקון א׳, וצד הזקן המכוסה שהוא כנגד הגרון הוא תיקון ב', נמצא כי אנו מחלקין עביות הזקן, כי צד העליון הנגלה לעינים תיקון א׳, ומה שהוא כנגד הגרון הם השערות שתחת אלו הראשונים, והם מתכסים באלו, הם תיקון ב׳.
והנה אלו ב׳ תיקונים נקראים מזלא והם שני מזלות, ופירוש מזלא מלשון תזל כטל אמרתי, שהוא משך השערות באורך מלמעלה למטה. ואין בכל הי״ג תקונים האלו שיהיה נק׳ כך, אלא אלו השנים: העליון נקרא נוצר תיקון הח׳, והתחתון נקרא ונקה תיקון י״ג, ושניהן כל אחד נקרא מזלא. ואמנם אלו השערות הם ארוכות עד הטבור שלו.
ט׳ הוא לאלפים, כי בין אלו השערות הארוכות מובלעים קצת קטנים, וזהו לאלפים.
י׳ נושא עון, כי אחר כל ב׳ מזלות אלו יש שערות קטנים סמוכות לגרון, והם למעלה ממנו מעט, ואינן מובלעים במזלא הנ״ל, רק ניכרין לבדם וחפיין אגרונא.
י״א ופשע, הוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם, ולא נפקי דא מן דא.
י״ב וחטאה, הוא הפה עצמו להיותו פנוי משערות (ועם היות כי הוא מכלל הגלגלתא הי״ג תיקונים כנ״ל עכ״ז היותו פנוי מבלי שערות זה נקרא תיקון אחר. מן מבו״ש ש״ג ח״ב פי״א).
י״ג ונקה, הוא המזל ב׳ ונקרא תיקון י״ג. ואמנם ב׳ מזלות האלו שוכבים זה על זה. והם דכורא ונוקבא, ואבא יונק מן הח׳ ואמא יונקת מן הי״ג, הרי בארנו י״ג ת״ד.