א) אמנם פירוש י״ג מדות בסוד י״ג ת״ד דא״א, נבאר מקום הי״ג תקונים היכן הם בדיקנא. ואמנם נמנה תחלה התיבות איך הם י״ג: א׳ מי אל כמוך, ב׳ נושא עון, ג׳ ועובר על פשע, ד׳ לשארית נחלתו, ה׳ לא החזיק לעד אפו, ו׳ כי חפץ חסד הוא, ז׳ ישוב ירחמנו, ח׳ יכבוש עונותינו, ט׳ ותשליך במצולות ים כל חטאתם, י׳ תתן אמת ליעקב, י״א חסד לאברהם, י״ב אשר נשבעת לאבותנו, י״ג מימי קדם.
א) אמנם פי׳ י״ג מדות בסוד י׳׳ג ת״ד דא׳׳א וכו': להבין י״ג ת״ד אלו, צריכים להשלים מקודם ענין החיורתא ושערות רישא ושערות דיקנא, באר היטב בכל תכונותיהם. והנה כבר נתבארו עניני הג׳ רישין בכללותם ובפרטותם, אולם התמצית שבהם מתבאר בג׳ הבחנות, ואלו הן:
הבחן א׳ הוא ביחס כלפי רדל״א, דהיינו במה שא״א הוא חלק אח״פ ממנו, אלא משום התיקון דנקודים שהמסך עלה לנקבי עינים ויצאו ע״ס דראש מנקבי עינים ולמעלה, הנה נבדלו אח״פ משום זה לבחי׳ גופא, דהיינו לגרון ולחג״ת של הרדל״א, שהרי הפה של ראש, כלומר מקום הזווג המעלה או״ח ממטה למעלה לשרשי כלים, הנה הפה הזה עלה ונתקן במקום נקבי עינים, דהיינו בבחי׳ אחרונה דחכמה של ראש, כמ"ש לעיל, ונמצא ע״כ אשר א״א שה״ס אח״פ שיצאו מרדל"א כנ"ל, הריהו נבחן לבחי׳ גרון וחג״ת שלו כאמור. והנה ביחס זה אנו מבחינים את כללות עה״ס גו״ע ואח״פ שיש בשניהם לג׳ רישין, שהם: רדל״א, וגלגלתא, ומו״ס.שרדל״א ה״ס גו״ע, דהיינו רק כתר וחכמה דע״ס אלו, וגלגלתא ה״ס אזן דע״ס אלו, דהיינו בינה או גרון, ומו״ס ה״ס חו״פ דע״ס אלו, דהיינו זו״ן או חג״ת. והבן היטב, כמ״ש לעיל באורך.
הבחן ב׳ הוא ביחסו של הגלגלתא דא״א, והוא באמת בחי׳ ראש אמצעי, בין רדל״א לא״א. כלומר, שעדיין אינו נחשב לבחי׳ ראש דא״א גופיה, דהיינו במה שהוא פרצוף הכתר וע״ב דה״פ אצילות, אלא שהוא אמצעי בינו ובין רדל״א. והטעם הוא, לצד היות הגלגלתא ההוא בחי׳ בינה דכללות רדל״א וא״א יחדיו, וע״כ יש בה ב׳ מעלות מיוחדות לפי עצמה, ביותר מבחי׳ הראש דא״א, שהוא בחי׳ מו״ס דא״א, שהוא העיקר של הראש המיוחס לא״א. מעלה הא׳, הוא מצד המ״ה, אשר בינה דמ״ה לא יצאה מראש כמו בינה דב"ן, כמ"ש לעיל. מעלה הב׳, הוא מצד זווג דגדלות דרדל״א שמוריד גם המסך מחכמה דב״ן לבחי׳ אחרונה דבינה דב״ן כנ"ל, אשר אז יש גם עליה לבינה דב״ן שהוא הגלגלתא, לבחי׳ רדל״א כנ"ל, דהיינו עכ״פ מצד נה׳׳י דפנים הכלולים בגלגלתא, כמ"ש לעיל.
והנה אותם ב׳ המעלות אינם נוהגים במו״ס, להיותו בחי׳ חו״פ דכללות, וע״כ נשאר תמיד במדרגת פרצוף תחתון ואינו נכלל ברדל״א כמו הגלגלתא, והוא משום שאפי׳ מצד המ״ה נבחן ליוצא לבר מראש, כמ"ש לעיל. ומשום זה נבחן ראש הגלגלתא לראש האמצעי. וע״ס גו״ע ואח״פ שלו נחלקות ביחסו זה לג׳ רישין, שנק׳ גלגלתא, אוירא, ומו״ס. אשר גלגלתא ה״ס גו״ע דע״ס אלו, ואוירא ה״ס בינה דע״ס אלו, ומו״ס ה״ס חו״פ דע״ס אלו.
הבחן ג': הוא ביחסו של ראש דא״א בכללותו עצמו, דהיינו במה שהוא פרצוף הכתר או ע״ב דה״פ אצילות. וביחס הזה נבחנות כל ע״ס דראש א״א רק לגלגלתא ועינים בלבד, דהיינו לכתר וחכמה, ואח״פ דע״ס דראש הזה יצאו לבחי׳ גרון וחג״ת, שהבינה בגרוןדא״א, וחג״ת מלובשים בפרצופי או״א דאצילות. והנה נתבאר בענה״ק, איך ג׳ הבחי׳ האמורים מאירים אלו באלו, כי הארת רדל״א מתלבשת בגלגלתא דהיינו בראש האמצעי, והארת גלגלתא מתלבשת בראש דא״א, כמ״ש שם באורך. ונזכיר כאן בקיצור רק במה שנוגע לענין השערות והחיורתא.
ובטרם שנחדור לפרטיות הענינים, צריך שתזכור המתבאר לעיל בפמ"א דף תתכ"ה ד"ה גס. ענין החיוב של מוחא דאוירא להתחלק בבחינת ראש מיוחד, בין גלגלתא למו״ס, כי זהו הקוטב מכל הדרושים הללו, שהוא משום שהגלגלתא הוא בחי׳ ע״ב, וכלולים בו נה״י דפנים ונה״י דאחור, וע״כ האי דעת דרדל״א דאחזי נהוריה באוירא, שה״ס הורדת המסך ממעל לגלגלתא עד קרומא דאוירא, ומחזיר הבינה לראש ולבחי׳ ג״ר דרדל׳׳א, כמ״ש שם, הנה כל זה אינו מועיל לבחי׳ נה״י דאחור הכלולים בגלגלתא, משום שהארת רדל״א נמשכת מנה״י דפנים, מבחינת ישסו״ת דנקודים שעלה לשם מ״ן, כנ"ל בפמ"א דף תתכ"ג ד"ה והענין. וע״כ אינו ענין להעלות הבינה דע״ב לראש, משום שה״ס או״א עילאין דנקודים שבנינם ממסך דנה״י דאחור הגנוזים. ובשביל זה נבדלה הארת רדל״א למוח מיוחד בסוד הויה דס״ג, דהיינו המכונה מוחא דאוירא, באופן שהארת ג״ר של נשמה דרדל״א מאירה רק באוירא ולא בגלגלתא, וע״כ נמצא עדיין הגלגלתא רק בקומת רוח, שה״ס חסד דרדל״א, ואין לו מבחי׳ נשמה דרדל״א. אבל מוחא דאוירא יש לו ממש נשמה מג״ר דרדל״א, בסוד הדעת דרדל״א המלובש בו, כמ״ש הרב לעיל, וזכור ההבחן הזה היטב.
ויש להבחין כאן אשר הת״ת כלומר קו האמצעי, הוא יותר עליון מחסד וגבורה, כי גלגלתא מלביש חסד דרדל״א כנ"ל, ואינו יכול להתעלות להתחבר ברדל״א לקבל בחי׳ נשמה מג"ר, מכש״כ מו״ס המלביש לגבורה דרדל״א שהוא למטה מג״ר, משא״כ קו האמצעי, דהיינו בחי׳ המסך שהוריד לבחי׳ אחרונה דבינה עד לקרומא דאוירא שנעשה שם זווג על המסך הזה בסוד דעת דרדל״א, א״כ יש שם מבחי׳ ג״ר דרדל״א, כי בינה זו נבחנת למחוברת עם רדל״א ממש, כי מסך דרדל"א הורד מתחתיה, ומעלה או״ח ממטה למעלה כבחי׳ רדל״א גופיה, כמ"ש לעיל באורך. באופן, שקו האמצעי מגיע עד דעת דרדל״א, שה״ס ג״ר והארת בינה דרדל״א כנ״ל, משא״כ גלגלתא ומו״ס, נשארים מלבישים רק לג״ר דרדל״א בסוד חו״ג שלו, כאמור. וזכור זה. והנה נתבאר הארת דעת וחג״ת דרדל״א בראש הב׳ דגלגלתא.
ונו״ה דרדל״א, נבחנים למאירים בראש הגלגלתא בב׳ מקומות שונים, והוא ג״כ מטעם הנ״ל, אשר הגלגלתא כולל ב׳ בחי׳ נה״י: מאו״א דנקודים, ומישסו״ת דנקודים, ואותה הבינה שנתחברה לרדל״א פתחו מהגלגלתא רק הסתימות מצד נה״י דפנים, דהיינו מבנין ישסו״ת הנכלל שם. ונמצא משום זה, שיש כאן זווג היסוד רק על המסךדפנים, שממקום הזווג ולמעלה נבחן לד״ע, וממקום הזווג ולמטה נבחן לד״ת, כמ״ש לעיל בפמ"א דף תת״כ ד״ה ועפ"ז.
והנה תדע שנה״י אלו מתלבשים בעיינין דגלגלתא ובמצחא שלו. אמנם אותם נה״י דאחור שנשארו סתומים בגלגלתא שהארת רדל״א אינו מחבר אותם לזווג כנ"ל, נבחנים רק לב׳ קצוות נו״ה, כלומר שאין בהם ממיתוק היסוד והזווג דרדל״א, וע״כ נשארים סתומים באודנין, שה״ס בינה דע״ב שיצאה לבר מרדל״א כנ״ל. כי לא יוכלו להפתח רק בעת הזדווג רדל״א על נה״י דאחור, כלומר בבחי׳ מסך דאו״א דנקודים, שאז מעלה ומחבר בחי׳ האזנים דראש דגלגלתא ג״כ, ואז היה גם הגלגלתא יכול לעלות לרדל״א כמו המוחא דאוירא, והבן זה מאד. באופן, שנו״ה דרדל״א המלובשים בעינים, נמצאים בזמן זווג דגדלות שהורד מהם המסך לקרומא דאוירא, שאז מתחבר מוחא דאוירא ברדל״א ממש כנ"ל, משא״כ נו״ה המלובשים באודנין, המה נשארים תמיד גנוזים במקומם, כי ענין החיבור לרדל״א אין נוהג בהם, כאמור.
ויסוד דרדל״א מאיר במצח, והיינו כנ״ל. שזה נוהג אפי׳ בזמן הקטנות דא״א. וגם החסד דרדל״א המלובש בגלגלתא מאיר שם תמיד אפי׳ שלא בזמן הזווג כנ"ל. והמלכות דרדל״א מתלבשת בחוטם דראש הגלגלתא, והיינו המלכות מצד מ״ד החדש שברדל״א, שה״ס בחי״ג ביחס הב״ן, כנ"ל בפמ"א דף תתי"ז ד"ה וזה והחוטם ה״ס בחי״ג כנודע. והנה נתבארו גם התלבשות נו״ה יסוד ומלכות דרדל״א, בראש הב׳ שהוא הגלגלתא.
ועתה נבאר סוד י״ג חיורתא ושערות רישא דא״א. וטוב שתדע כלל אחד על פי ג׳ הבחנות שאמרנו בג׳ ראשים כנ"ל, והוא, אשר שערות רישא נמשכים מאח״פ דרדל״א, דהיינו ע״פ היחס שבהבחן הא׳. ושערות דיקנא עד הגרון נמשכים מאח״פ דגלגלתא, דהיינו ביחס הבחן הב׳. ושערות דתחות גרון, נמשכים מאח״פ דראש א״א גופיה, דהיינו על פי הבחן הג׳ הנ״ל.
והנה מקור השערות, כבר נתבאר לעיל שה״ס הדינין, ושערות הוא מלשון סערות, כמ"ש הרב בשער מרשב״י. ותחילת התהוותם הוא מסוד צמצום הב׳, שהמסך עלה לנקבי עינים ואח״פ דרישא ירדו לגרון וחג״ת דגופא, והנה נבחן בבחי׳ אח״פ אלו, בחי׳ התהוות דינין, שהרי אבדו הג״ר שלהם. ותדע, שהם מצמיחים משום זה שערות, משום שדומה כמו הבאים מאיגרא רמא, למקום שפל וזר לרוחם. וז״ס שהבינה היוצאת לבר מראש נקראת תמיד בשם גרון, שהוא מלשון גר הייתי בארץ נכריה. שנשפלה ממדרגת ראש לגופא.
אמנם באלו אח״פ היוצאים לבר מראש, יש ב׳ בחי': א׳ הוא מה שנבחן בבנין הכלים דפרצוף בעצמם מצד השורש שלפני עליית מ״ן, שמהם נבחנים בחי׳ הג׳ רישין וכל הנ״ל השייך בבנין כלים דפרצוף. והב׳, המה הבאים מחדש בזמן הצמצום ב׳, שמהם מתהווים השערות היוצאים לחוץ, כנ"ל בפמ"אבענף כ'. ואין להאריך בזה כאן.
ובזה תדע סוד שערות רישא היוצאים ונתלים על גלגלתא דא״א, שהוא משום שה״ס בינה וגרון דרדל״א כנ"ל. וכבר נתבאר לעיל בענה"ק אשר כל פרצוף מתחיל מע״ב, שה״ס ראש הב׳, שכבר יש בו מבחי׳ או״ח הנמשך ממסך ולמטה שה״ס כלים, משא״כ הראש הא׳ אינו מצטרף לפרצוף, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה ואין בו כלים. וכיון שסוד ראש דע״ב מתחיל מגלגלתא שה״ס בינה דראש הא' שיצא לחוץ מראש, וע״כ צומחין השערות על הגלגלתא דכל פרצוף, והבן היטב. ונודע שה״ס י"ג תיקונין, שהם ג׳ הויות וחד דכליל להון, כנ"ל בעה"ח ענף ס"ג אות ו׳ ע"ש.
אמנם יש להבין בי״ג תיקונים אלו: בחי׳ מדות ובחי׳ משחתא. עד״ש בשערות דיקנא. והוא, כי מצד הקטנות בטרם שדעת דרדל״א אחזי נהוריה בהאי אוירא שבין כתרא למו״ס, אז נבחנים לבחי׳ נ״ר לבד, אמנם אחר הזווג דגדלות דרדל״א הנ״ל, אשר משיב הבינה דגופא לראש, הנה אז יוצא בהם המשחתא, שה״ס שפע של ג״ר, מכח הארת הדעת דרדל״א, אשר אז נמצא שממתיק הדינין דקטנות הבינה, שהרי השיב אותה לראש כמו כקדמותה לפני המ״ן, והבן היטב.
וזה אמרו לעיל בענף ס״ה, אשר י״ג נימין דשערי נפקין מקרומא דאוירא שהוא הת״ת, דהיינו כאמור, שה״ס המשחתא דנפיק מבחינת הארת הדעת הנמשך ע״י הורדת המסך לקרומא דאוירא. וזה אמרו שם, שהם נו״ה עצמם, ע״ש. כלומר, כי יוצאים מבחי׳ ממטה למעלה של המסך שהורד בבחי׳ אחרונה דבינה, שמשום זה נמשך לשם בינה דרדל״א כנ"ל, וכבר ידעת שהמסך מכונה בשם נו״ה.
והנה כמו שביארנו בג׳ רישין דא״א, אשר מוחא דאוירא הוא גבוה מבחי׳ גלגלתא, משום שרק באוירא יכול דעת דרדל״א להתלבש, ולא בגלגלתא שה״ס ע״ב עש״ה. עד״ז תבין גם בשערות שנבחנים לב׳ בחי׳: חיורתא ושערות, אשר החיורתא הוא מעצמות הגלגלתא והם סוד ע״ב, שבהם שופע החסד דרדל״א, אמנם לא בחי׳ הדעת דרדל״א דלא עדיפי מהגלגלתא עצמה. אכן השערות שהמה נמשכים מקרומא דאוירא. הנה ע״כ יש בהם המשחתא, שהיא מבחי׳ ג"ר דמוחא דאוירא, כאמור.
וזה אמרו לעיל ענף ס"ג אות ב' וז״ל: ויש בחי׳ שערות מעולים מן הלבנונית, ויש בחי׳ אחרת שהלבנונית מעולה מן השערות וכו׳ עכ׳׳ל. והוא, כי הלבנונית ה״ס ע״ב שהוא מעצם הגלגלתא שה״ס כתר, ובבחי׳ זו הוא חשוב מהשערות הנמשכים רק מאוירא שה״ס ס״ג וחכמה בערך הגלגלתא. ויש אמנם בחי׳ אחרת, אשר השערות המה מעולים יותר מחיורתא, והוא משום המשחתא קדישא הנמשך מבחי׳ ג״ר דרדל׳׳א כנ"ל. אמנם באמת שניהם מאירים יחדיו. דהיינו בחי׳ החסדים מהלבנונית ובחי׳ הדעת מהמשחתא. אלא שאנו מבחינים אותם בפרטות. והבן כ״ז היטב, ההמשך בענף הסמוך.