נ) אך ג"ר שלו הם בסוד אור המקיף, כי אינן יכולין להתלבש כנ׳׳ל. בינה דעתיק לא נתלבשה כלל, אמנם נמשכת הארה ממנה מבחוץ עד מצח דא״א. גם ברישא דא"א הוא דעת דידיה ובתוכו יסוד דעתיק, וגם יוצא הארה מיסוד הנ״ל, ובוקע ויוצא לחוץ ופוגע באור בינה דעתיק אשר בחוץ, ומכים זה בזה, וזה שבפנים יוצא לחוץ וזה שבחוץ נכנס לפנים, ואז הארה ההיא נמשכת עד למטה עד מצחא דאו״א מבחוץ, ומאיר במוחין דילהון, ומשם נמשכין עד מצחא דז״א, ומתכפיין הדינין והגבורות משם, מכח עטרא דגבורא ששם בדעת תוך מצח דז"א ומתבסמין, ומשם נמשכת עוד הארה ההיא עד עיינין דז"א, ואז יכול להגביה עיניו ולהסתכל במצח דא"א, ויורד לו משם אור גדול אח"כ.